צעירים שרכשו דירות ״מחיר למשתכן״ יפוצו ברבע מיליון שקל על איחור במסירה

11 זוגות רכשו דירות בטירת כרמל במסגרת פרויקט מחיר למשתכן של משרד הבינוי והשיכון. היזם חויב לפצות אותם על עיכוב של מספר חודשים באכלוס.

השופט אבישי רובס קיבל לאחרונה תביעה שהגישו 11 זוגות נגד היזם יעקב גלבוע. בפסק הדין נקבע כי עליו לפצות אותם ב-251,680 שקל על איחור במסירה. הזוגות היו אמורים להיכנס לדירות במהלך שנת 2014 אך קיבלו מפתחות רק במרץ 2015. טענות היזם כי העיכוב נבע מגורמים שאינם בשליטתו נדחו.  

בכתב התביעה טענו הזוגות על פי הסכמי המכר מועד האכלוס היה אמור להיות בתוך 21 חודשים מקבלת היתר הבנייה, תאריך שחלף ביוני 2014. למרות זאת, במועד הגשת התביעה (מרץ 2015) טרם אוכלסו הדירות.

לטענתם, העיכוב גרם להם נזקים. בין היתר, חלקם נאלצו להמשיך לגור עם הוריהם וחלקם ממשיכים לשלם דמי שכירות תוך כדי שהם נושאים בהלוואות שנטלו לצורך רכישת הדירות, מה שמונע מהם להשלים את ריהוט הדירות.

מספר ימים לפני הדיון הראשון בתיק ניתן לבניין טופס 4 והדירות אוכלסו. הצדדים הגיעו להסדר שלפיו הצעירים ייכנסו לדירות תוך תשלום יתרת החובה של כל אחד מהם בקיזוז 12,000 שקל לכל דירה.

הנתבע טען להגנתו שלא הפר את הסכמי המכר והעיכוב במסירת הדירות לתובעים נבע מגורמים שאינם תלויים בו. הוא הטיל את האחריות לעיכוב על משרד הבינוי והשיכון ועיריית טירת כרמל.

לדבריו, משרד הבינוי והשיכון התעכב בהשלמת עבודות הפיתוח בפרויקט (כביש גישה לאתר והקמת תחנת שאיבה למי שתיה) שרק לאחריהן ניתן היה לקבל טופס אכלוס. כמו כן לטענתו, העירייה התעכבה בפינוי מתקנים שלה שהיו בשטח הפרויקט.

עוד לטענתו, התובעים דרשו לבצע שינויים שהצריכו זמן עבודה והתארגנות מה שהצדיק דחיית המסירה על פי הסכמי המכר.

הנתבע הגיש הודעת צד שלישי נגד משרד השיכון. המשרד טען להגנתו כי עבודות הקמת תחנת השאיבה הסתיימו ונמסרו לעירייה עוד במאי 2014 כך שעבודות הפיתוח לא עיכבו את קבלת טופס 4 אלא השיהוי מצד העירייה בחיבור התחנה לחשמל.

לא בלתי צפוי

השופט אבישי רובס מבית משפט השלום בחיפה ציין כי על פי הסכמי המכר לכל אחת מדירות התובעים נקבעו מועדי מסירה שונים בין החודשים יולי ואוקטובר 2014.

הוא הוסיף כי כל התובעים ביקשו לערוך שינויים בדירותיהם. עם זאת, אצל חלק מהם מדובר בשינויים מינוריים שאינם מצדיקים שינויים בלוחות הזמנים. לעומת זאת, מספר תובעים ביקשו שינויים מורכבים והסכימו במפורש כי מועד מסירת דירותיהם ידחה בחודש.

בנסיבות אלה השופט קבע כי הנתבע איחר במסירת הדירות בפרקי זמן שנעים בין 3.5-7.5 חודשים. בהתאם להוראות חוק המכר הוא פסק שהתובעים זכאים לפיצוי השווה לדמי שכירות של דירה דומה כשהוא מוכפל ב-1.5, כלומר, סך של 6,000 שקל בגין כל חודש איחור.

טענת הנתבע כי יש לפטור אותו מהפיצוי נדחתה. השופט הדגיש בהקשר זה כי עיכובים מצד רשויות לא הוכרו כנסיבות שמצדיקות פטור מפיצוי שכן בדרך כלל לא מדובר בגורם בלתי צפוי. זאת ועוד, הנתבע לא הוכיח שעמד בתנאים שבחוק המכר (דירות) כמו למשל כי עשה מאמץ לגרום לעירייה להשלים את חיבור חדר השאיבה לחשמל.

הנתבע חויב לפצות את הרוכשים בסכום כולל של 251,680 שקל בתוספת הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 25,000 שקל. עוד הוא חויב לשלם למשרד הבינוי והשיכון הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 12,000 שקל.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.