חברות הסלולר והוועדה המקומית בחיפה טענו כי הדרישות הנוכחיות לא תואמות את השינויים הטכנולוגיים. אלא שבית המשפט הבהיר כי כך יהיה עד שהממשלה תפרסם תוכנית מתאר עדכנית.
בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה קיבל לאחרונה באופן עקרוני עתירה של 49 תושבי חיפה שטענו כי משדר סלולארי בגובה 42 מטר שהותקן בסמוך לבתיהם אינו חוקי. השופטת ברכה בר-זיו קבעה כי המתקן אינו עומד בדרישות של תמ"א 36א' אך עם זאת, היא לא העניקה לעותרים סעד אופרטיבי משום שהעניין עומד כיום לפני הכרעה בבית המשפט העליון.
תמ"א 36א' היא תכנית המתאר הארצית שקובעת את התנאים להענקת היתר להקמת משדרים סלולריים.
לפני כשנתיים וחצי העניקה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בחיפה היתר לחברת פלאפון להציב בשכונת רמת גולדה מתקן שידור עם תורן בגובה 42 מטר ועליו 33 אנטנות תקשורת וסלולר לשימוש משותף שלה ושל סלקום ופרטנר.
כשתושבי השכונות הסמוכות נתקלו במשדר האדיר שנבנה ליד בתיהם התעורר בהם חשש ממשי לסכנות קרינה, והם עתרו להסדרת המתקן שנבנה לטענתם על סמך היתר שהוצא שלא כדין וסותר את הוראות תמ"א 36א'.
הוועדה וחברות הסלולר טענו לעומת זאת כי ההיתר ניתן בהתאם לשינויים המחויבים כתוצאה מההתקדמות הטכנולוגית. כל המשיבות טענו כי התוכנית – שפורסמה ב-2002 – לא נותנת מענה לסוגי המתקנים החדישים שמייצרים היום ולכן צריך להעניק לתוכנית המתאר פרשנות גמישה.
בשם הקדמה
השופטת בר זיו ביקשה לקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה שהודיע כי לדעתו עדיף להמתין להכרעתו של בית המשפט העליון – ששאלת חוקיות המשדר המדובר הובאה להכרעתו לאחר שעתירה דומה נדחתה.
אלא שהשופטת בר זיו החליטה דווקא לפסוק בעתירה, וזאת משום שעמדתה שונה מזו שהובעה בפסק הדין שעליו הוגש הערעור לעליון, והיא רצתה שגם עמדה זו תעמוד בפני השופטים טרם ההכרעה הסופית.
השופטת קבעה כי אף שתמ"א 36א' היא תכנית ישנה הממשלה עדיין לא שינתה אותה בפועל. נכון להיום מתקיימים בנושא דיונים ואף פורסמה בינתיים החלטה מס' 2969 האוסרת על חברות הסלולר להקים אנטנות העולות על גובה של 3 מטר עד לסיומם.
משהדיונים טרם הסתיימו ולא גובשה תוכנית חדשה קבעה השופטת בר זיו כי החלטתה הממשלה לרבות הדרישות שבתמ"א 36א' עדיין עומדות בתוקפן.
"הקידמה הטכנולוגית, כשלעצמה, אינה יכולה לאפשר סטיה מהוראות תכנית החלה על המקרקעין, גם אם היא מיושנת", הבהירה.
בהתאם לדברים האמורים, הרי שהיתר הבנייה לא הוצא כדין. מלבד העובדה שגובהו עולה בהרבה על זה שנקבע בהחלטת הממשלה (3 מטר מול 42 מטר), הרי שהוא לא עונה על הגדרת "מתקני שידור קטנים וזעירים" שבתוכנית, וגם הוקם בשטח אסור – אזור בנייה עירונית.
בנוסף ציינה השופטת כי בעוד שטווח הבטיחות מתיר היום כיסוי שידור של עד 12 מטר, ההיתר ניתן על טווח שנע בין 18.364 מטרים ל-30.494 מטרים.
לפיכך השופטת זיו קבעה כי באופן עקרוני היתר הבנייה נוגד את תמ"א 36א' ועליו להתבטל. עם זאת, היא לא הורתה על ביטולו בפועל או על הריסת מתקן השידור, והותירה זאת להכרעתו של בית המשפט העליון.
- ב"כ העותרים: עו"ד ליאור כץ
- ב"כ הוועדה המקומית: גולדשמידט עורכי דין
- ב"כ חברות הסלולר: עו"ד מאיה אשכנזי, עו"ד יוסי כץ, עו"ד יעקב כהן
עו"ד טל רכטמן
עוסק/ת ב-
חוקתי ומנהלי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.