קבלן התחייב לבנות דירת נכה אבל לא קיבל היתר. בבית המשפט הוא "משך" את ההליך וניסה להשיג דחיות שוב ושוב, וספג ביקורת נוקבת משתי ערכאות.
בית המשפט המחוזי בלוד קיבל את תביעתה של אישה נכה שביקשה לבנות ולרכוש דירה חדשה נגד קבלן, וקבע כי הסכם שנחתם בין השניים ב-2010 לא נכנס לתוקפו. השופט מיכאל תמיר קבע כי התנאי לקיומו ההסכם – מה שנקרא בלשון המשפטית "תנאי מתלה" – לא התקיים, ולכן ההסכם בטל.
בהסכם שעליו חתמו הצדדים, התחייב הקבלן ("המשיב" בהליך) לבנות עבור התובעת "דירת נכה" לפי היתר כדין בבניין מגורים בנתניה. בכפוף לכך היא התחייבה לרכוש את הדירה. בהסכם הובהר כי אם לא יינתן היתר מתאים תוך 12 חודשים, ההסכם יהיה בטל ומבוטל.
בתוספת מאוחרת יותר המבקשת הסכימה לתת לו ארכה של 6 חודשים לקבלת היתר בנייה, ובמידת הצורך ארכה של 6 חודשים נוספים בכפוף לתשלום פיצוי מוסכם.
בתביעתה סיפרה התובעת כיצד למרות ארכות רבות נוספות שנתנה לו בכתב ובעל-פה, הקבלן לא קיים את התחייבויותיו, ולכן היא שלחה לו שתי הודעות לביטול ההסכם. בהודעות אלה היא ביקשה להשיב לה כספים שהפקידה אצל עורך דינו בנאמנות בגין העסקה, היות שלא התקבל ההיתר וההסכם אינו תקף.
בעקבות זאת היא הגישה ב-2015 תביעה לבית משפט השלום בנתניה. ב-2017 בית המשפט נתן פסק דין לטובתה, והורה לו להחזיר לה את הכסף שהפקידה עבור העסקה, בתוספת פיצוי מוסכם בחוזה ופיצוי על עגמת נפש.
בסיומו של אותו פסק דין נמתחה ביקורת חריפה על המשיב, שדחה את הקץ ועיכב את עצם נקיטת ההליכים נגדו, מול אישה שביקשה לרכוש דירה ממיטב כספה. השופט שם כתב כי השפה העברית דלה במילים מלבטא את הסלידה מהתנהלות זו.
בהמשך לכך היא הגישה את תביעתה הנוכחית לבית המשפט המחוזי בה ביקשה "סעד הצהרתי" – להצהיר שההסכם בטל (סעד שאינו בסמכות בית משפט השלום).
"התנהל בסחבת מכוונת"
גם בהליך הנוכחי הקבלן, שבחר שלא להיות מיוצג על ידי עו"ד ביקש ארכות ודחיות שונות, הגיש מסמכים ביום האחרון ואף לא הגיש "סיכומים" (הטענות האחרונות לפני פסק הדין).
"התרשמתי שהמשיב התנהל בסחבת מכוונת גם בהליך דנן, בין היתר כאשר לא פעל לשכור את שירותיו של עורך דין מיד לאחר קבלת כתב התביעה לידיו, הגיש כתב הגנה (שהוא למעשה תשובה להמרצת הפתיחה) באיחור וללא תצהיר כנדרש, הציג בדיון גרסאות סותרות כשנשאל האם קיבל לידיו את כתב התביעה ונספחיו, ולבסוף הגיש בקשות למתן ארכה להגשת סיכומיו בשל מצבו הרפואי ללא תצהיר וללא אסמכתאות מספיקות", כתב השופט תמיר.
בטענות שכן הגיש, הקבלן טען, בין היתר, כי החלטה על ביטול ההסכם תגרום לו נזק משום שלא יוכל להשתמש בתנאים לפי ההסכם שנחתם. אלא שהשופט הבהיר כי המשיב לא פירט אלו נזקים ייגרמו לו.
מעבר לכך, השופט הזכיר כי בפסק הדין של בית משפט השלום הקבלן עצמו הודה שההסכם בוטל, כך שהוא יכול לבוא בטענות רק לעצמו, על שלא פעל לקיומו של התנאי המתלה (הוצאת היתר הבנייה).
לכן בסיכומו של דבר השופט קבע כי משלא התקיים התנאי המתלה של קבלת היתר בנייה, ההסכם על נספחיו תוספותיו לא נכנסו לתוקף והם בטלים.
לאור התוצאה והתנהלות המשיב, הוא חויב לשלם למבקשת 20,000 שקל בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
- ב"כ התובע: עו"ד נתן חג'ג'
- ב"כ המשיב: בעצמו
עו"ד טליה ברזאני
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.