הקבלן ביצע פרויקטים עבור החברה במשך 18 שנה וההתקשרות עמו הסתיימה לאחר שאחיו הורשע בגניבת בלוני גז. הוא תבע פיצויים וזכויות סוציאליות אך בית הדין קבע שלא התקיימו יחסי עובד-מעסיק
בית הדין לעבודה בירושלים דן לאחרונה בתביעה בסך חצי מיליון שקל שהגיש קבלן תשתיות שסיפק שירותים לאמישראגז. הקבלן טען כי התקיימו בינו לבין החברה יחסי עובד מעסיק, בעוד החברה טענה כי הוא היה קבלן עצמאי. בית הדין קבע בין היתר שהתובע סיפק שירותים ללקוחות אחרים, העסיק עובדים מטעמו והחזיק ציוד משלו. בנסיבות אלה נדחתה התביעה.
התובע שימש כקבלן התקנות של תשתיות גז עבור חברת אמישראגז בירושלים וסביבתה על פני תקופה של כ-18 שנה, החל משנת 1995.
ב-2007 החלה אמישראגז להעסיק את אחיו של התובע כעובד במתקן האחסון. במאי 2013 הגישה החברה תלונה במשטרה נגד האח ועובד נוסף, וטענה כי התחוור לה שנגנבו ממתקן האחסון בלוני גז וציוד נוסף בשווי של כ-3.8 מיליון שקל, וכי אלה נמכרו על ידי העובדים באופן לא רשמי.
בתום החקירה הוגש נגד העובדים כתב אישום והם הודו והורשעו. בהמשך לדברים ביקשה החברה לברר האם התובע מעורב בפרשה ונערכה לו בדיקת פוליגרף שלפיה הוא לא השיב אמת לשאלות שנשאל. בעקבות זאת, בנובמבר 2013 סיימה מולו החברה את ההתקשרות.
במסגרת התביעה דרש הקבלן פיצויי פיטורים, פיצוי על אי עריכת שימוע, פיצוי על עגמת נפש, על אי הפרשה לפנסיה, פדיון חופשה ועוד.
לטענתו, במהלך תקופת ההתקשרות הוא היה נותן השירותים הבלעדי של החברה ונוצרו בין הצדדים קשרי עבודה טובים וקרובים. הוא הוסיף כי ביצע עבור החברה פרויקטים רבים ועבודתו הייתה חלק אינטגראלי מהפעילות הרגילה של החברה, וחלק מהמערך הארגוני שלה.
אמישראגז מצידה הסבירה כי התובע ביצע עבורה עבודות מסחריות הכוללות הנחת תשתית גז והקמת מערכות גז. לדבריה, עבודות אלה, שהיקפן משתנה בהתאם לסוג הפרויקט ואופן ביצועו, הן עבודות הנדסיות מורכבות שמבוצעות על ידי קבלנים עצמאיים המעסיקים עובדים מטעמם. זאת, בניגוד לטכנאים שנותנים שירות ביתי ומועסקים כעובדים מן המניין.
סיכויי רווח והפסד
השופטת שרה שדיאור בחנה את הפן החיובי והשלילי של מבחן ההשתלבות וקבעה כי הם מובילים למסקנה שלא התקיימו יחסי עבודה.
בין היתר, היא ציינה שהתובע הודה כי העסיק עובדים לצורך מתן השירותים לאמישראגז. עוד עלה מעדותו כי הוא ניהל את הצוותים מטעמו, החליט מי מהם יבצע עבודה באתר מסוים ובאיזה תחום מקצועי.
כמו כן, התובע העיד כי לצורך ביצוע העבודות הוא רכש על חשבונו כלי עבודה ואף היו בבעלותו שני מכשירי קונגו. בנוסף, אמישראגז לא העמידה רכב לרשותו ולא סיפקה לו כלי עבודה על חשבונה.
זאת ועוד, התובע העיד כי הוא נתן שירותים גם ללקוחות נוספים מלבד הנתבעת, וכי החברה הגבילה אותו ממתן שירותים רק כשמדובר בביצוע עבודות אצל לקוחותיה. הוא גם לא נדרש לדווח לאמישראגז מראש על ימי חופשה.
השופטת הוסיפה שהתובע נשא בסיכויים של רווח והפסד בכל פרויקט אותו ביצע. היא ציינה גם שמהעדויות שנשמעו עלה כי ביצוע עבודות תשתית והתקנת מערכות בצורה מסחרית אינו חלק מהמערך הארגוני הרגיל אותו מבצעים עובדיה של אמישראגז.
התובע חויב בהוצאות בסך 15,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד לאון אמיראס ועו"ד צליל בראשי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ברק גבעוני ועו"ד אלון נוי
עו"ד ניסים ינאי
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.