רוכשי דירה מקבלן סבלו מרטיבות במשך שנים עד שהגישו נגדו תביעה שבמהלכה התברר כי מקור הנזילות בקיר שהותקן בחזית הבניין על-ידי קבלנית משנה שניסתה להוזיל את הוצאותיה.
מה שעולה היום בזול – מחר יעלה ביוקר: השופטת יעל ייטב מבית משפט השלום בירושלים קבעה לאחרונה כי "ריף אלומיניום", שנשכרה כקבלנית משנה בפרויקט בעיר, אחראית למרב נזקי הרטיבות שנגרמו לרוכשי דירה עקב בניית קיר מסך מאולתר. אמנם, הקבלנית הראשית היא שתשלם לרוכשים את הפיצוי הנזיקי בסך של כ-79 אלף שקל אך "ריף" חויבה להחזיר לה 85% מהסכום.
הרוכשים – בני זוג – רכשו את הדירה "על הנייר" מהחברה הקבלנית "יורו ישראל" ב-2006. כשנה לאחר מכן הם קיבלו את הדירה, וכבר אז שמו לב לשלל ליקויים, העיקרי שבהם היה רטיבות קשה.
בחלוף שנים של פניות לקבלנית וניסיונות עצמאיים לפתרון הרטיבות, קצה נפשם וב-2012 הם תבעו אותה בבית המשפט לתביעות קטנות על סכום פעוט של 5,000 שקל.
אך תוך כדי הדיונים החלו גשמים עזים להמטיר על הבניין ובעיית הרטיבות החמירה. הרוכשים ביקשו לפיכך להעלות את סכום התביעה לכ-190 אלף שקל ולהעבירה לבית משפט השלום, ונענו בחיוב.
כשהתביעה הגיעה לשולחנה של השופטת ייטב היא מינתה מהנדס לבחינת הנזקים. זה מצא כי מקורה של הרטיבות בדירת התובעים ובדירות נוספות בבניין הוא קיר המסך שנבנה בחזיתו.
לדבריו, ניתן היה לראות שמדובר בקיר מאולתר שנבנה ללא שימוש בחומרים ייעודיים לפתרון בעיות איטום וריכוז מים בקירות מסך, ולכן אין מנוס אלא להחליפו בקיר חדש בעלות שלהערכתו עומדת על כ-53 אלף שקל.
למי היה אינטרס לחסוך?
הקבלנית, מצידה, טענה כי מי שבנה את הקיר צריך לשאת באחריות, והגיש הודעת צד שלישי נגד "ריף אלומיניום", שהתכחשה לאחריות וטענה, בין השאר, כי הקבלן הנחה אותה להשתמש בחומרים זולים כדי לחסוך בעלויות.
אלא שהקבלנית טענה כי בינו ובין "הריף" היה הסכם "פאושלי" (הסכם שלפיו הקבלן משלם מחיר קבוע מראש לכל העבודות) כך שלא היה לו אינטרס כלכלי בחסכון.
בהכרעה בין הגרסאות השופטת העדיפה את זו של הקבלנית, שנתמכה בחוות דעת המקצועית והייתה כשלעצמה הגיונית וסבירה בהתחשב בהסכם מול "ריף". למעשה, השופטת קבעה כי "ריף" היא זו שהייתה בעלת אינטרס להוזלת עלויות, שכן התמורה שולמה לה בכל מקרה, ובחירת חומרים זולים הפחיתה את הוצאותיה.
בנסיבות האלו, השופטת קבעה כי אמנם יש לקבל את תביעת הרוכשים נגד הקבלנית אולם מי שיישא במרב הפיצויים בפועל היא "הריף".
התוצאה היא כי הקבלנית תשלם לרוכשים פיצויים של כ-79 אלף שקל, כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, ואילו "הריף" תחזיר לקבלן 85% מהסכום (כ-67 אלף שקל).
- ב"כ התובעים:עו"ד מקרקעין, יוסי צור
- ב"כ הנתבע (הקבלן): עו"ד רפי וינברגר
- ב"כ צד ג' (ריף אלומיניום): עו"ד שאול צור
עו"ד ישי דאב
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.