עובדת סניף "שוק העיר" בבני ברק פוטרה בנימוקים של "התנהגות לא ניאותה", אך בית הדין דחה את גרסת המעסיקה וקבע כי היא הפרה את הוראות חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה.
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבל את תביעתה של עובדת שפוטרה מחברת "גוטסמן ובניו החזקות", והורה לחברה לשלם לה פיצויים בסך כ-66,500 שקל.
השופט אורן שגב קבע כי הנתבעת הפרה את חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, בכך שפיטרה את התובעת במהלך הריונה, ולאחר שניסתה לגרום לה להפסיק לעבוד שעות נוספות ללא הצדקה.
התובעת עבדה בסניף "שוק העיר" בבני ברק, כקופאית ראשית ואחראית על שיבוץ עובדים, במשך כחמישה חודשים, עד שפוטרה במאי 2016. המשרה היתה בהיקף של 12 שעות ביום, לדבריה. בהתאם לכך היא קיבלה גמול עבור שעות נוספות, ולטענתה גם בונוס חודשי בסך 1,800 שקל שהוגדר בתלושי השכר כ"נסיעות".
בתביעתה היא סיפרה כי כחודשיים לפני פיטוריה הודיעה למנהל הסניף שהיא בחודש החמישי להריונה.
התובעת טענה כי לאחר שהודיעה כי היא בהריון, הנתבעת הודיעה לה מספר פעמים שעליה להפסיק לעבוד שעות נוספות, אולם התובעת סירבה. בהמשך היא זומנה לשימוע, שם הוטחו בה טענות בדבר "התנהגות לא ניאותה לעובדים וללקוחות", ובסופו של דבר היא פוטרה.
מבלי להיכנס לכל הפרטים, התובעת טענה כי לאחר שהנתבעת לא הצליחה לגרום לה להתפטר עקב הפגיעה בשכרה, היא הגתה תכנית אחרת לסיים את עבודתה, והכל בטרם ימלאו 6 חודשים להעסקתה, על מנת להתחמק מהוראות חוק עבודת נשים החל רק על עובדות שצברו 6 חודשי עבודה ומעלה.
מנגד, הנתבעת טענה בין היתר כי לא פוטרה בשל הריונה אלא מסיבות אחרות, ולאחר 5 חודשים ו-9 ימים בלבד.
"מהיום למחר"
השופט שגב הבהיר כי אמנם חוק עבודת נשים אינו חל על המקרה, אולם האיסור על פיטורים מחמת הריון כפוף גם לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, ואף לעיקרון השיוויון הכללי.
השופט המשיך והבהיר כי "די בכך שההחלטה בדבר הפיטורין נשענת בחלקה על שיקול פסול, כדי להכתימה, באופן שהפיטורים יהוו פיטורים שלא כדין... גם מקום בו היו קיימו שיקולים ענייניים לפיטורי העובדת, השיקול הנגוע בהפליה פסולה מהווה כשלעצמו התנהגות פסולה וייכנס לגדר הפרה של הוראות החוק.
לגופו של עניין, לאחר ששקל את הראיות והעדויות, השופט שוכנע כי "הנתבעת פגעה בתנאי העסקתה של התובעת בניגוד לחוק השוויון, דבר שהביא בסופו של דבר לפיטוריה".
בעניין זה השופט הבהיר כי הנתבעת לא סיפקה כל הסבר לדרישתה מהתובעת לצמצם את היקף שעות העבודה, דבר שהוביל לירידה משמעותית בהכנסתה.
במצב זה השופט סבר כי ההחלטה לשלול מהתובעת את העבודה בשעות נוספות היתה קשורה להיותה בהיריון, ומכאן שהנתבעת פגעה בתנאי העסקתה של התובעת בניגוד להוראות חוק השוויון, וללא הצדקה נראית לעין.
כמו כן, השופט הבהיר כי לא הובאו ראיות או דוגמאות להתנהגות בעייתית של התובעת בעבודה.
השופט אף קבע כי התובעת קופחה בכך שבהליך השימוע שנערך לה נפלו פגמים מהותיים – לא ניתנה לה זכות טיעון של ממש, היא זומנה "מהיום למחר" מבלי שידעה אלו טענות יוטחו בה – ולמעשה ההחלטה לפטר אותה היתה כבר "מעשה עשוי".
לאחר שחישב את הזכויות השונות המגיעות לתובעת, השופט הורה לנתבעת לשלם לה כ-59,500 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקל. מרבית הפיצוי (50,000 שקל) נפסקה עבור הפרת חוק השיוויון.
- ב"כ התובעת: עו"ד משה שופל
- ב"כ הנתבעת: עו"ד מנשה ענתר ואח'
עו"ד רונן (רון) פרץ
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.