קיבוץ עין חרוד איחוד עדכן את חבריו על אודות הליכים משפטיים שמתנהלים בינו לבין חבר שעזב. טענת האיש כי מדובר בדיווח מגמתי ומסולף שהוציא את דיבתו התקבלה בבית המשפט.
בית משפט השלום בעפולה הורה לאחרונה לקיבוץ עין חרוד איחוד ושתי מזכירותיו לפצות חבר לשעבר ב-50 אלף שקל על הוצאת דיבה. השופט ויסאם חיר קבע כי הקיבוץ האשים את האיש בגניבת כספים תוך הצגה מסולפת של ההליכים המשפטיים שמתנהלים ביניהם בעניין אחר.
התובע הפסיק את חברותו בקיבוץ ב-2007, ובעקבות זאת מתנהלים בינו לבין הקיבוץ הליכים משפטיים.
לפני כשנתיים פרסמו המזכירות שתי הודעות ביומן הקיבוץ בנוגע להתקדמות ההליכים, בהן נכתב שבית המשפט מאמין יותר לקיבוץ מאשר לתובע.
בתביעת הדיבה שהגיש בשנה שעברה טען התובע כי תוכן ההודעות היה מסולף והדברים הוצגו בהן בצורה מגמתית ושגויה.
האמירה הקשה ביותר הייתה כי ההליך נגד התובע עוסק ב"גניבת כספים". כלומר, לטענתו הוא הוצג כמי שגנב את כספם של חברי הקיבוץ אף שמעולם לא נקבע כי ביצע עבירה כזו.
מנגד טענו הנתבעים (הקיבוץ ושתי המזכירות) כי המילה גניבה החליפה מילים מכובסות כמו "לא העביר כספים אותם היה חייב". עוד נטען כי לכתוב שמתברר "הליך גניבת כספים" אינו שווה ערך לכינוי התובע "גנב".
בהנחה שייקבע כי מדובר בלשון הרע, טענו הנתבעים כי יש לפטור אותם מאחריות בין היתר משום שהכתוב הוא אמת שיש לחברי הקיבוץ עניין בה, מדובר בדיווח מותר על הליך משפטי והוא נעשה בתום לב.
אפשר היה לנסח אחרת
השופט חיר קיבל את הטענה כי נוסח ההודעות, לפחות בחלקו, נחשב ללשון הרע. נקבע כי אדם שקורא את התכנים הללו נותר עם הרושם שהתובע מעל בכספי הקיבוץ, אף שלא ניתנה שום החלטה שיפוטית בנושא.
בפסק הדין הובהר עוד כי השימוש במילה "גניבה", שגם מבטאת עבירה פלילית וגם יוצרת סטיגמה שלילית, הוא חמור מאוד. מלבד זאת, הודגש כי השימוש במינוח הזה ביחס לתובע משמעותו בעברית פשוטה היא כי התובע גנב.
על כן השופט קבע כי תכני ההודעות, שהציגו את טענותיו של הקיבוץ נגד התובע כאילו היו עובדות וקביעות משפטיות, נחשבים ללשון הרע שעלולה להשפיל את התובע ולגרום לחברי הקיבוץ לשנוא אותו.
בהמשך השופט דחה את טענות ההגנה שהעלו הנתבעים אחת לאחת. כך, לא התקבלה הטענה שמדובר בפרסום אמת לנוכח העובדה שנכון לעכשיו הטענה על "גניבת כספים" נתונה במחלוקת משפטית.
השופט הוסיף כי גם לא היה שום "עניין לציבור" במילים אלה או בדיווח מסולף על התקדמות ההליך המשפטי.
כמו כן נקבע כי אי אפשר לקבל את הטענה שההודעות פורסמו בתום לב שעה שלא נערכה בדיקה זהירה של הנוסח לפני שפורסם בקרב חברי הקיבוץ שרואים באמור אמת מוחלטת.
לפני סיום השופט ציין כי הקיבוץ יכול היה לשמור על חופש הביטוי ולממש את זכות הציבור לדעת גם ללא שימוש בדיווח מוטה, מגמתי וחלקי שכולל שימוש במונחים פליליים.
סכום הפיצוי לתובע הועמד על 50,000 שקל. מצד אחד השופט התחשב בכך שהפרסומים מופיעים גם באתר הקיבוץ ושהמזכירוּת התעלמה מפניותיו של התובע ואף לא טרחה לפרסם התנצלות. מצד שני, השופט לא סבר שההודעות פורסמו בכוונת זדון.
לסכום הפיצוי יתווספו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 8,500 שקל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד אהוד צ'אושו מייצג בהליכי לשון הרע
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.