הורים ל-2 בנות הסכימו שהאב ישלם מזונות עד הגיען לגיל 21. אלא שאחת מהן עזבה את בית אימה בגיל 19.5. דרישת האב לבטל את מזונותיה למפרע התקבלה
בפסק דין שפורסם לאחרונה קיבל בית המשפט למשפחה בקריות תביעת גבר לביטול והשבה של מזונות ששילם לגרושתו עבור אחת מבנותיהם. על-פי הסכם הגירושים היה האיש אמור לשלם מזונות עד הגיע בנותיו לגיל 21, אלא שאחת מהן עזבה את בית אימה מוקדם מהצפוי, ובהמשך התחתנה. השופטת גילה ספרא-ברנע קבעה שבנסיבות אלה, על האם להחזיר לאב 17,600 שקל ששולמו לה ביתר.
הצדדים התחתנו ב-1999 והביאו לעולם שתי בנות. ב-2017 הגיעו נישואיהם אל קיצם, עם חתימתם על הסכם גירושים שאושר בבית הדין הרבני. באותה תקופה היו הבנות עדיין קטינות, בנות 15 ו-16, ונקבע בהסכם שאביהן ישלם לאימן עבור כל אחת מהן 1,600 שקל בחודש, עד הגיען לגיל 21.
הרציונל מאחורי קביעת המזונות עד לגיל 21, להבדיל מ-18 במקרים סטנדרטיים, היה שהבנות היו במסלול "שוחרות" ותוכננו להמשיך ללמוד בכיתות י"ג וי"ד, תוך שיגורו אצל אימן אשר תדאג לכל מחסורן. אלא שתוכניות ההורים "השתבשו" מעט: בגיל 19.5 בלבד עזבה הבת הקטנה את הבית ועברה לגור עם בן זוגה, איתו בהמשך התחתנה, תוך שפרשה ממסלול ה"שוחרות".
בתביעה שהוגשה לבית המשפט במאי 2022 טען האב שעזיבת בתו את בית אימה טרם מלאו לה 21 מצדיקה לפטור אותו ממזונותיה, ולחייב את האם להשיב לו סכומים ביתר ששילם לה.
מנגד טענה האם כי מלכתחילה תמך האב בנישואי בתו בגיל כה צעיר על מנת להשתמט ממזונותיה, ואין מקום להיעתר לדרישתו.
"אימא, תעבירי לי את המזונות"
השופטת ספרא-ברנע קבעה שיציאת הבת הקטנה מבית אימה מוקדם מהצפוי והפסקת לימודיה, מהוות שינוי נסיבות מהותי שיש בו כדי להביא להפסקת תשלום המזונות עבורה. "התרשמתי כי עת נחתם הסכם הגירושין סברו הצדדים כי הבת תלמד לימודי המשך, לימודי הנדסאות במסגרת המסלול של 'שוחרים', אותו מתחילים עוד מכיתה ט' ועד כיתה י"ד, ועל כן סברו הצדדים כי הבת תמשיך להתגורר בבית אימה, אשר תדאג לכל מחסורה. אין מחלוקת כי שני הדברים לא התקיימו", כתבה.
אשר למועד העזיבה קיבלה השופטת את טענת האב כי בתו יצאה מבית אימה כבר בתחילת 2021, בעוד הוא המשיך להעביר עבורה מזונות עד למרץ 2022. השופטת שוכנעה שבמהלך תקופה זו לא נשאה האם בהוצאות כלשהן עבור בתה, למעט 1,300 שקלים שהעבירה לה במצטבר כמתנות, כפי שעולה מתיאורי ההעברות באפליקציית ביט (עבור: "כי את החיים", עבור: "כי את המינימי שלי", וכיוצא באלה).
חיזוק למסקנה שהבת יצאה מהבית במועד הנטען על-ידי אביה והפסיקה להיתמך כלכלית על-ידי אימה, מצאה השופטת בין היתר בהודעה שכתבה לה אחרי חתונתה, בה ביקשה להעביר אליה את מזונותיה: "כמו שאת יודעת התחתנתי ואני נשואה כיום, לא גרה בבית והכסף שאבא משלם לך בשבילי לא הגיע אליי", הפצירה הבת באימה.
לקראת סיום קבעה השופטת שהאם נהגה בחוסר תום לב כשפתחה תיק הוצאה לפועל לגביית המזונות, עבור תקופה שבתה כלל לא גרה אצלה. מסקנתה הייתה שעליה להשיב לאב את המזונות ששולמו לה ביתר, בסך 17,600 שקלים (1,600 שקלים במכפלת 11 חודשים), וכן לשלם לו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקלים.
- ב"כ האב: עו"ד אמיר בר לב
- ב"כ האם: עו"ד קרן סגל
עו"ד יעקב לנגה
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.