אדם שירש מאמו נכס הופתע לגלות שאחיו זייף צוואה ומכר אותו. הקונה, שהנכס נרשם על שמו, טען שרכש אותו בתמורה ובתום לב אך בית המשפט דחה את גרסתו
השופטת רננה גלפז מוקדי קיבלה לאחרונה תביעה לביטול עסקת מכר בנוגע לנכס בנצרת. התובע, שהנכס היה שייך לאמו, סיפר שאחיו היה שקוע בחובות ומכר את הנכס לצד שלישי לאחר שזייף צוואה של האם. הקונה ביקש להסתמך על תקנת השוק אבל השופטת התרשמה כי מאחורי העסקה עמדה קנוניה של אנשים שביצעו מהלכים בחוסר יושר ואף בניגוד לחוק.
התובע סיפר כי הנכס היה שייך במקור לאביו. האב נפטר בשנת 2000 והנכס עבר בירושה לאמו. האם נפטרה ב-2014.
כשנתיים לאחר מכן הגיש אחיו לבית הדין הדתי של העדה היוונית הקתולית הגליל בקשה לצו קיום צוואה שהותירה לכאורה האם, לפיו האח הוא היורש היחיד של עזבונה. הבקשה התקבלה.
באוגוסט 2016 נחתם בין אחיו לבין הנתבע הסכם למכירת הנכס.
זמן קצר לאחר מכן אחיו הודה בפני בית הדין כי הצוואה זויפה וטען כי עשה זאת כתוצאה מלחץ שהופעל עליו. בקשתו לביטול צו קיום הצוואה התקבלה. באותו מעמד הוא ביקש את סליחת המשפחה.
באותו יום ממש פנה הנתבע ללשכת הרישום והצליח לרשום את הנכס על שמו בהתאם להסכם המכר.
התובע סיפר כי בצוואה אמיתית שהותירה אמו, שנחתמה ב-2011, הוא היורש של כל עיזבונה וצו לקיום הצוואה ניתן בהתאם.
התובע טען כי יש לבטל את עסקת המכר ולהעביר את הרישום על שמו. הוא ציין כי העסקה כולה נגועה בחוסר תום לב קיצוני תוך ניצול מצוקתו הכלכלית של אחיו. הוא הדגיש כי העסקה מבוססת על צו קיום צוואה שבוטל. עוד הוא ציין כי אחותו, ששמה מופיע בצוואה המזויפת כמי שהייתה עדה לעריכת הצוואה, הלכה לעולמה שלוש שנים קודם למועד הצוואה המזויפת.
הנתבע טען מנגד כי פעל בתום לב, הסתמך על מסמכים שהוצגו לו, עמד בתנאי העסקה ושילם את התמורה המוסכמת, שעמדה על סך של כמעט מיליון שקל. לטענתו, התובע ואחיו שותפים לקנוניה שמטרתה להביא לביטול העסקה לאחר שכבר קיבלו את הכסף.
צבר חובות גדולים
השופטת רננה גלפז מוקדי מבית המשפט המחוזי בנצרת קיבלה את התביעה וביטלה את העסקה. היא קבעה שהנתבע לא עמד בנטל להוכיח שעל פי תקנת השוק זכותו גוברת על זכותו של התובע בנכס מכוח צוואת אמו.
היא הוסיפה כי משמיעת העדויות התברר כי האח אינו עובד וצבר חובות גדולים לאחר שהפסיד כספים בהימורים. בנסיבות אלה הוא נקלע לסחיטה ואיומים מצד צדדים שלישיים שעמדו מאחורי זיוף הצוואה ורישום הנכס על שם הנתבע, ונאלץ לשתף עמם פעולה.
בנוסף, עדות הנתבע והעדים מטעמו הייתה בעייתית ומלאת סתירות. ״לא ניתן להשתחרר מן הרושם כי המדובר באנשים שסרו מדרך הישר״, כתבה.
השופטת הדגישה כי הנתבע לא עמד בתנאי תקנת השוק שנועדה להגן על רוכשים שהסתמכו על טעויות במרשם וקנו נכס בתמורה מלאה ובתום לב. כך, בין היתר, הוא לא הוכיח מה שילם על הנכס ואף לא הראה כי הסתמך על המרשם בביצוע העסקה שכן בעל הזכויות הרשום כלל לא היה האח אלא האם.
״החל מתחילתה של השתלשלות העניינים אשר הובילה לעסקה ועד למועד רישומה, נוצר הרושם כי המדובר בעסקה שאינה כשרה ובוודאי שאינה בתום לב״, סיכמה השופטת.
הנתבע חויב בשכ״ט עו״ד בסך 30,000 שקל ובהוצאות בסך 20,000 שקל.
- ב״כ התובע: עו"ד עמראן חרבג'י, עו"ד פואד בדאח
- ב״כ הנתבע: עו"ד חוסאם סבית
עו״ד טל יעקובוביץ
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.