למנוחה היה רכוש בשווי 2 מיליון שקל. בצוואתה היא הורתה שהרכוש יעבור לשלושה מאחייניה ולבתו של אחיין נוסף. האחרון טען כי בתו זכאית לרוב העיזבון וכי יש לבטל את הצוואה
השופט פליקס גורודצקי דחה לאחרונה התנגדות שהגישו אב ובתו לצוואה שהותירה אחות אביו של המתנגד. למנוחה לא היו ילדים וכשנתיים לפני מותה היא הורתה להעביר את רכושה לשלושה מאחייניה ולבתו של המתנגד, בחלקים שווים. המתנגד ובתו טענו כי נפלו פגמים בצוואה ויש לבטלה, וכי רצונה האמיתי של הדודה היה להעביר את רוב הרכוש לבת. השופט לא מצא בסיס כלשהו לטענות וחייב את המתנגדים בהוצאות לטובת אוצר המדינה.
הצוואה נשוא המחלוקת נערכה בספטמבר 2021 על ידי נוטריון. המנוחה, שלא היו לה ילדים, נפטרה ב-2023.
שלושת אחייניה של המנוחה הגישו בקשה לקיים את הצוואה. אחיין אחר ובתו התנגדו. הזוכים על פי הצוואה הם המבקשים ובתו של המתנגד בחלקים שווים.
המתנגדים טענו כי יש להורות על ביטול הצוואה. לטענם, אחרי פטירת אחיה של המנוחה, אביו של המתנגד, בשנת 1995, היא נדרה נדר לצוות את עיזבונה לחמשת ילדיו בחלקים שווים וערכה צוואה בנדון.
לדבריהם, ב-2014 חל שינוי בכוונותיה והיא והוסיפה שתיים מאחיותיה ואת אחד המבקשים, כך שעיזבונה חולק ל-8 זוכים (חמשת ילדיה אחיה, בן אחותה ושתי אחיות) בצוואה שנערכה בשנה זו. ב-2022, בזמן אשפוזה בבית חולים, נענתה המנוחה לבקשת המתנגד לצוות בעיזבונה 5 חלקים מתוך 8 לבתו.
המתנגדים טענו כי הצוואה האחרונה נוסחה כנגד רצון המנוחה בהונאה ותרמית. עוד לטענתם, החתימה של המנוחה על הצוואה מזויפת ולאישור הנוטריוני שהתלווה לצוואה לא צורפה תעודה רפואית תקינה. הם הוסיפו כי הצוואה נערכה בזמן שהמנוחה הייתה מאושפזת ומותשת ומדובר בניצול מודע ומכוון.
המבקשים טענו כי ההתנגדות מבוססת על השערות וטענות עובדתיות סותרות. כך למשל, המתנגדים טענו כי המנוחה הוחתמה על הצוואה מתוך הטעיה ומרמה ומצד שני כי חתימתה זויפה. הם הוסיפו כי המתנגדים עותרים לקיום צוואה שכלל לא קיימת, ושעומדת בסתירה חזיתית לרצונה של המנוחה כפי שבא לידי ביטוי בצוואה.
המבקשים תהו כיצד טענת המתנגד כי המנוחה לא הייתה כשירה ב-2021, מתיישבת עם טענתו כי שכנע אותה ב-2022 לצוות את חלקו וחלקם של אחיו בעיזבונה לבתו. במקביל תיארו המבקשים את הקשר החם שנוצר בינם לבין המנוחה, שכלל ביקורים, רכישת ציוד ואוכל ודאגה יומיומית.
רף גבוה מהרגיל
השופט פליקס גורודצקי מבית המשפט למשפחה בירושלים דחה את ההתנגדות והורה על קיום הצוואה. הוא קבע שהמתנגדים לא הוכיחו את טענותיהם, ואף זנחו את רובן תוך כדי ניהול ההליך.
השופט כתב ביחס לטענת המתנגדים בדבר הונאה כי רף הראיות הנדרש בהקשר זה גבוה מהרגיל, והטענה לא הוכחה בדרך כלשהי. גם הטענה שרצון המנוחה היה להוריש למתנגדת 5/8 מעיזבונה לא הוכחה כלל.
בקשר לטענת הזיוף הבהיר השופט כי דרך המלך להוכחת הטענה היא באמצעות מינוי מומחה להשוואת כתבי יד. המתנגדים לא ביקשו למנות מומחה ורק טענו כי "לא צריך להיות גרפולוג מומחה כדי להבחין בהבדלים בצורת החתימה". בכך הם כשלו בהוכחת טענת הזיוף.
כמו כן, שעה שהצוואה נחתמה בבית המנוחה, והיא לא הייתה מאושפזת באותה תקופה, דחה השופט את הטענה בדבר הצורך בצירוף תעודה רפואית.
המתנגדים חויבו בהוצאות המבקשים בסך 50,000 שקל, ובהוצאות של 5,000 שקל לטובת אוצר המדינה.
- ב"כ המבקשים: עו"ד עינת גורביץ׳
- ב"כ המתנגדים: לא צוין
עו״ד חני קורנז
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.