אגודת המושב ביקשה לשמור לעצמה את פיצויי ההפקעה בטענה שהתובע לא עיבד את הקרקע ברשות, אלא פלש אליה בשנת 2009. השופטת דחתה את גרסתה
מאות אלפי שקלים ששילמה המדינה לאגודת מושב רווחה שבשפלה עקב הפקעת קרקע חקלאית לטובת בסיס "פלוגות" הסמוך, יועברו לחבר המושב שעיבד את הקרקע במשך השנים – כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בבאר שבע. האגודה טענה אמנם שחבר המושב פלש לקרקע ומשכך אינו זכאי לקבל לידיו את הפיצוי על הפקעתה, אלא שהשופטת נעם חת מקוב דחתה את הטענה תוך ששוכנעה כי האיש נכח שם ברשות האגודה מאז שנות השמונים.
התובע חבר מושב רווחה מאז 1977. באוגוסט 2017 אושרה תכנית מטעם רשות מקרקעי ישראל להרחבת מחנה "פלוגות" הסמוך למושב, על חשבון קרקעות המושב. כנגד המקרקעין שהופקעו שילמה רשות מקרקעי ישראל פיצויים למושב, וזה העביר אותם לחבריו.
בקרקעות שהוסבו לייעוד צבאי נכללו, בין היתר, כ-17 דונם בהם החזיק התובע. אלא שלטענת האגודה, הוא אינו זכאי לפיצוי כלשהו בגין ההפקעה שכן במהלך 2009 ניצל את מעמדו כיו"ר האגודה ופלש לקרקע הזאת, כך שאינו מחזיק בה כדין.
מנגד טען חבר המושב כי הוא קיבל את הקרקע מהאגודה בשנות השמונים ומחזיק בה כדין. לדבריו, טענת האגודה אינה הגיונית שכן כיו"ר האגודה הוא יכול היה פשוט להקצות את הקרקע לטובתו במקום לפלוש אליה. בנסיבות אלה, לטענתו, הוא זכאי לפיצוי מלא בסך 49 אלף שקל עבור כל דונם שהופקע, כפי שקיבלו חברי המושב האחרים. לחלופין טען, כי הוא זכאי לפיצוי של 348,600 שקל בגין השקעותיו בקרקע, וכן עבור הפסדיו בשל שתילי הנענע שנמנע ממנו לגדל עקב השבת הקרקע.
בניסיון לערער את גרסתו לפיה עיבד ברציפות את הקרקע, האגודה טענה שחקלאי אחר עבד בה בשנים 2009-2000.
עצימת עיניים
אבל השופטת חת מקוב דחתה את עמדת האגודה. בראש ובראשונה היא ציינה שהאגודה נמנעה מלעשות את הדבר הבסיסי ביותר מבחינתה – לזמן לעדות את מי שלטענתה עיבד את הקרקע בתקופה השנויה במחלוקת, על-מנת לבסס את גרסתה. "מה יותר פשוט היה מלזמנו לעדות?", תהתה.
בתוך כך, מטעם התביעה העיד המדריך החקלאי של התובע שסיפר כי הוא מלווה אותו מאז 2007 וכי בכל תקופה זו, התובע נהג לגדל גידולים חקלאיים בקרקע – זאת בניגוד לגרסת האגודה לפיה באותו זמן נכח בקרקע חקלאי אחר.
לדברי השופטת, משלא נמצא אדם אחר שעיבד את הקרקע בשנים השנויות במחלוקת, הרי שאין סיבה שלא לקבל את גרסת התובע לפיה הוא זה שעיבד אותה לאורך השנים. לעניין זה היא הדגישה שגם אם מקור החזקה של התובע בקרקע אינו ברור – הרי שעצם זה שהחזיק בה שנים רבות בידיעת הנתבעת "יש בה לפחות עצימת עין של האגודה, ועל כן לא ברור מדוע כשהאגודה קיבלה פיצויים מרמ"י לא היה ראוי ליתן לתובע את חלקו".
לפיכך השופטת קבעה שעל האגודה לשלם לתובע את כספי הפיצוי עקב הפקעת הקרקע בסך 830,308 שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד של 50,000 והוצאות משפט.
למעלה מן הצורך היא הבהירה שאין מקום לפיצוי התובע בשל הפסדים מאי-שתילת הנענע, שכן עובר להפקעה עמדו לרשותו 500 דונם לעיבוד ומכאן שלא ברור מדוע אינו מגדל את הנענע בשטחים שנותרו לו.
- ב"כ התובע: עו"ד צבי שוורץ ועו"ד נטלי הלוי רחמים
- ב"כ הנתבעת: עו"ד רואה רון
עו"ד שאול אטיאס עוסק ב- נדל"ן במושבים וקיבוצים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.