הגרוש טען שאשתו לשעבר התעמרה בו וסירבה לקיים יחסי מין אך בית הדין הרבני לא סבר שיהיה זה מוצדק לפגוע בזכויותיה.
בית הדין הרבני בנתניה הכריע לאחרונה בסכסוך רכושי בין בני זוג שהתגרשו לפני כשנתיים. בפסק הדין נקבע בין היתר כי הבעל ישלם לאשתו 250 אלף שקל עבור הכתובה מתוך הכספים שיתקבלו ממכירת הדירה המשותפת. כמו כן, נדחתה בקשתו לחייב את אשתו להחזיר חצי מהכספים שמשכה מקרן ההשתלמות לפני הפרידה, לאחר שהוכח שהדבר נעשה בידיעתו ובהסכמתו, כדי לסייע לאמה החולה.
בני הזוג התגרשו לפני כשנתיים, בעקבות תביעת גירושין שהגיש הגבר באמצעות עו"ד מלכה צור. לאחר מתן הגט ניגש בית הדין להכריע בתביעה הרכושית שצירף להליך ובתביעה לתשלום כתובה בסך 250 אלף שקל שהגישה עו"ד רות דיין-וולפנר בשם האישה.
בסוגיית הרכוש ביקש הבעל לשעבר בין היתר שהדירה המשותפת תחולק שווה בשווה ושגרושתו תחזיר לו מחצית מסכום של כ-94,000 שקל שמשכה מקרן ההשתלמות שלה זמן קצר לפני הפרידה במטרה להבריח אותם מפניו.
בעניין הכתובה הוא טען כי יש לפטור אותו מתשלום משום שהאישה סירבה לקיים עמו יחסי מין ואף נהגה לקלל אותו.
בתגובה לתביעת הרכוש טענה האישה כי מאחר שהדירה נרכשה מהוריה בהנחה מופלגת יש להחזיר להם 30% מסכום התמורה שתתקבל לאחר מכירתה ורק אז לחלק את הכספים.
בנוסף היא התנגדה להחזר הכספים שמשכה וטענה כי בעלה לשעבר ידע שהיא מושכת את הכסף כדי לסייע לאמה שלקתה במחלה קשה, והסכים לכך.
לגבי הכתובה היא טענה כי הילד השני פרץ בינה לבין בעלה משבר, והוא הפך לאדם חסר סבלנות, קר ומנוכר. בסופו של דבר הוא זה שהחליט לסיים את הזוגיות בעוד שהיא עשתה כל שביכולתה כדי לשמור עליה. לגבי יחסי האישות היא הסבירה כי סבלה מבעיה רפואית ועברה ניתוח גניקולוגי כדי להציל את חיי הנישואים אך זה לא עזר.
לא האופי שלה
הדיינים הרב שלמה שפירא, הרב אברהם מייזלס והרב אריה אוריאל פתחו בהכרעה בענייני הרכוש וקבעו כי הדירה תחולק שווה בשווה לנוכח העובדה שהיא רשומה על שניהם בטאבו.
עם זאת, הדיינים דחו את טענת האיש להברחת כספים ששימשו כסיוע לאמה. הדיינים הבהירו כי מדובר בכספים שהאישה משכה 3 חודשים לפני הפרידה בידיעת הבעל. בשלב זה, מאחר שבני הזוג עוד היו יחד היא הייתה רשאית לעשות בכספה כאוות נפשה.
בשלב הבא תביעת הכתובה התקבלה במלואה. הדיינים הבהירו כי לפי ההלכה בעל שתובע גירושין חייב לשלם את הכתובה אלא אם יוכיח שהאישה היא שגרמה להרס הבית.
במקרה הזה הגרוש לא עמד בנטל ההוכחה. כך למשל, טענתו כי האישה "מורדת" משום שסירבה לקיים עמו יחסי מין לא מתיישבת עם העובדה שהיא יזמה ניתוח שמטרתו הייתה לשפר את חיי האישות.
כמו כן, נקבע כי גם אם האישה קיללה את הבעל "הדבר אינו נובע מחמת אופיה תכונותיה והתנהגותה אלא מחמת צערה ומחמת מריבה", ועל כן אין הצדקה לפגוע בזכויותיה.
לפיכך נקבע כי הדירה המשותפת של בני הזוג לשעבר תימכר והתמורה תחולק ביניהם שווה בשווה בהפחתת 250 אלף שקל (סכום הכתובה) מחלקו של הגרוש. האישה קיבלה פטור מהשבת הכספים שמשכה מקרן ההשתלמות ויתרות החובה בחשבון יסולקו על ידי הצדדים בחלקים שווים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.