חברת הביטוח "הפול" טענה שכלל לא התרחשה תאונה אבל לא הסבירה מדוע הגיעה למסקנה הזו. בית המשפט קבע: הייתה תאונה והיא הסבה לנפגע נזק רב.
בית משפט השלום בהרצליה קיבל לאחרונה תביעה לפיצוי על נזקי גוף שנגרמו לרוכב קטנוע כבן 55, ששבר את רגלו השמאלית בעת נסיעה ובעקבות זאת הפסיק לעבוד למשך 20 חודשים. חברת הביטוח "הפול" טענה כי לא אירעה תאונה, ולחלופין כי מדובר בתאונת עבודה שהמעסיק צריך לשלם עליה, אך השופט עמיעד רט קיבל את גרסת התובע וחייב את המבטחת בפיצויים של כ-210 אלף שקלים.
התאונה התרחשה באפריל 2014 ו-8 חודשים לאחר מכן הוגשה התביעה נגד חברת הביטוח באמצעות עו"ד אליאן רנסיה, ממשרד יאיר סמוגורה, התובע סיפר שהייתה זו "תאונה עצמית" (ללא מעורבות של רכב אחר) שאירעה במהלך נסיעה לביתו וכי שבר את רגלו השמאלית בשני מקומות וגובס למשך 4 חודשים.
מבחינת הנזקים הוא טען כי רגלו לא חזרה מאז לתפקוד מלא והוא עדיין סובל מכאבי עזים. בנוסף הוא ביקש לפסוק לו הפסדי שכר על 20 חודשים של אובדן כושר עבודה בין היתר משום שפוטר מעבודתו בגלל היעדרויותיו.
התובע תמך את גרסתו במסמכים מבית חולים שערי צדק בירושלים שם טופל, ואף העיד את אשתו שסעדה אותו במשך תקופת ההחלמה הארוכה.
במהלך המשפט הוא אף נבדק על ידי שני מומחים מטעם בית משפט, בתחום הפסיכיאטרי ובתחום האורתופדי, אשר קבעו לו נכות משוקללת קבועה בשיעור של 9.75%.
חברת הביטוח יוצגה ע"י עו"ד משה עבדי. החברה לא הסבירה בבית המשפט מדוע היא מתכחשת לתאונה אך טענה כי גם אירעה תאונה – מדובר בתאונת עבודה משום שהיא התרחשה כשהתובע היה בדרכו חזרה מהעבודה, כך שהאחריות מוטלת על המעסיק שלו.
בתגובה לטענה זו התובע ציין כי כבר הגיע לביתו אחרי העבודה ורק אחר-כך יצא לערוך קניות, כך שהתנתק הקשר בין עבודתו לבין התאונה.
בסוגיית הנזק והפיצויים חברת הביטוח הוסיפה כי הנזק של התובע פחות חמור ממה שתיאר וכי לכל היותר יש לפסוק לו הפסדי שכר בהתאם לחוות דעתו של האורתופד שהקציב לו 3 חודשי אי-כושר עבודה.
בעיה בחוות הדעת
בפסק הדין שהכריע בתביעה ציין השופט רט כי לא ברור לו מדוע חברת הביטוח התכחשה לתאונה, ולנוכח הראיות שהגיש התובע הוא קיבל את גרסתו באשר לרצף האירועים. על כן, גם נקבע שמדובר בתאונת דרכים ולא בתאונת עבודה, וחברת הביטוח היא שצריכה לפצות את התובע.
אשר לפיצוי, השופט רט אימץ את חוות דעתם של המומחים לגבי אחוזי הנכות אך דחה את קביעת האורתופד לעניין תקופת אובדן כושר העבודה.
השופט רט הסביר כי ישנה "בעייתיות בעובדה שמומחה בית המשפט קבע אי כושר מלא לתקופה של 3 חודשים בלבד בעוד הגבס הוסר מרגלו של התובע רק בחלוף 4 חודשים...". לדבריו, המומחה נקלע לכלל טעות בקביעותיו בתחום זה והוא העדיף את גרסת התובע שלפיה לא עבד במשך 20 חודשים.
לאחר חישוב יתר רכיבי הנזק בהם כאב וסבל, הוצאות רפואיות, נסיעות והעזרה שקיבל התובע מאשתו, ובהפחתת התגמולים שקיבל מביטוח לאומי, נפסקו לתובע פיצויים של 209,111 שקלים בתוספת החזר הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
- באת כוח התובע: עו"ד אליאן רנסיה
- בא כוח הנתבעת: עו"ד משה עבדי
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.