בית המשפט שוכנע כי חברת הבנייה "ג.ג.א.ב יזום נכסים והשקעות" התעלמה וזלזלה במצוקתם של זוג רוכשי דירה באשקלון, ופסק לזכותם פיצוי בעיקר על עגמת הנפש שגרמה להם.
בית משפט השלום באשקלון קיבל חלקית תביעה לפיצויים נגד חברת הבנייה "ג.ג.א.ב יזום נכסים והשקעות", והורה לה לשלם לזוג רוכשים סכום כולל של כ-50,000 שקל, המורכב מפיצוי על עגמת נפש, ליקויי רטיבות, הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין. השופט עידו כפכפי ציין כי "אופי ליקויי הרטיבות מעיד כי מדובר על מחדל מתמשך".
התובעים רכשו מהחברה דירה באשקלון. ב-2009 הם חתמו על חוזה הרכישה. בתחילת 2013 נמסרה להם הדירה. בתביעה שהגישו נגד החברה ב-2016, הם טענו כי עם קבלת הדירה התגלו פגמים קשים, שכללו רטיבות בקירות ובתקרה, נזילות וליקויים בריצוף.
עוד הם טענו כי למרות פניות רבות מצדם ואף שהציעו להשתתף בעלות התיקון, החברה לא תיקנה את הליקויים.
בתביעתם, הם דרשו פיצוי בסך כולל של כ-127,000 שקל עבור הליקויים עצמם, וכן עבור נזקים עקיפים של דיור חלופי, הפסדי השתכרות, טרחה ועגמת נפש.
מנגד, חברת הבנייה טענה בין היתר כי היקף הליקויים לא סביר, וכי בכל מקרה עומדת לה הזכות לבצע את התיקונים.
עוד נטען בין היתר, כי התובעים עם קבלת הדירה התובעים חתמו על "כתב סילוק וויתור", שכעת חוסם את דרכם מלדרוש פיצוי כלשהו.
לא הביעה נכונות
לאחר שניתח את הראיות והעדויות, השופט כפכפי ציין כי "שני הצדדים סיפקו תשתית עובדתית דלה לתמיכה בטענותיהם", מה גם שהחברה בחרה שלא לזמן לעדות את מנהלה – שלטענת התובעים סירב לבצע תיקונים – ולא פירטה אילו עבודות ביצעה בדירה בניסיון לתקן את נזקי הרטיבות בה.
השופט אף ציין כי "לא נסתרה עדות התובעת כי הנתבעת ידעה על ליקויים אלו, ניסתה לתקנם אף בטרם מסירת החזקה, אולם לא ביצעה תיקון יסודי שהיה מחויב המציאות הנסיבות העניין".
בהמשך הוסיף כי השופט כי הוא מאמין לעדות התובעת, שסיפרה כי החברה התעלמה ממצוקותיה, ומנהלהּ זלזל בה וכל שביצע היה ניסיונות כושלים לייבש את הדירה בטרם מסירתה.
בהמשך פסק הדין דחה השופט את עמדת החברה, וציין כי "הנתבעת ידעה, או לכל הפחות הייתה צריכה לדעת, על היקף הליקויים בדירה ועל בעיות הרטיבות, ובחרה לבצע ניסיון ייבוש חלקי בלבד... ולא הביעה כל נכונות אמיתית לתקנם". לכן, קבע השופט כי החברה איבדה את הזכות לבצע תיקונים, ועליה לפצות את התובעים.
בתוך כך השופט דחה את טענת החברה לגבי כתב הוויתור, והבהיר כי מדובר במסמך סיום התחשבנות שנועד למנוע טענות כספיות, וכלל אינו נוגע לטענות בדבר ליקויי בנייה. לפי השופט קבלת עמדת החברה בעניין זה תביא לקיפוח מובהק של רוכשים.
ואולם, השופט העריך כי הנזקים הישירים מסתכמים בסכום של 5,675 שקל, וזאת לנוכח עמדת מומחה מטעם בית המשפט, שמצא פגמים באיטום בין השיש לחיפוי הקירות במקומות שונים, וציין כי שיעור הרטיבות אינו גבוה ונמצא במצב ייבוש מתקדם.
נוסף על כך, השופט קבע כי התובעים זכאים לפיצוי על עגמת נפש, בסך 25,000 שקל, בנימוק מדובר ב"סוג ליקוי משפיע באופן החמור ביותר על האפשרות ליהנות מהשימוש בדירה". החברה אף חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כ-20,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד ירון יטיב
- ב"כ הנתבע: עו"ד ארז שחם
עו"ד אליהו ידיד
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.