כ-3 שנים לאחר הלידה השקטה נודע להורים שבמכון הפתולוגי הוציאו מגופת העוברית איברים ללא הסכמתם וכי היא טרם נקברה. הם יפוצו על עגמת הנפש בסכום של כ-400 אלף שקלים
שופט בית משפט השלום בחיפה, אחסאן כנעאן, קיבל לאחרונה תביעה נזיקית נגד שירותי בריאות כללית. התובעים הם הורים לעוברית שהומתה עקב מום שאובחן במהלך ההריון. הם הסכימו לשלוח את גופתה לנתיחה כדי לאבחן את הסיבה להתפתחות המום ולמנוע הישנות שלו בהריונות הבאים. אלא שכעבור 3 שנים שבהן לא התקבלו תוצאות התברר להם שהעוברית לא הובאה לקבורה והיא נמסרה להם לבסוף ללא איבריה הפנימיים. נקבע שההורים לא הסכימו להוצאת האיברים ושהטיפול בנתיחה ובקבורה ארך זמן לא סביר אף שתוצאות בדיקה גנטית ייתרו את הצורך בנתיחה.
באפריל 2013 נאלצה התובעת (33) לעבור בבית החולים בילנסון "לידה שקטה" בשבוע 28 להריון עקב מום מוחי שאובחן אצל העוברית. ביום הלידה בוצעה בדיקת צ'יפ גנטי והוסבר להורים כי בנוסף יש להעביר את גופת העוברית לנתיחה במכון הפתולוגי בבית החולים "מאיר" כדי לאבחן את הסיבה למום ולמנוע את הישנותו בהריונות הבאים.
לדברי ההורים, הוסבר להם כי הפרוצדורה אורכת כ-40 ימים ולאחר מכן באפשרותם להביא את העוברית לקבורה בעצמם או על-ידי המכון הפתולוגי. הם בחרו באפשרות השנייה.
בתביעה שהגישו ב-2016 נגד שירותי בריאות כללית, ששימשה כמפעילה ומעסיקה של הצוותים הרפואיים בבילינסון ובמכון הפתולוגי מאיר, ההורים סיפרו שבשנת 2015 ניסתה התובעת לברר את מקום קבורתה של העוברית כדי לעלות לקבר ולהתאבל כראוי לאחר שחשה מוכנה נפשית לכך. דרך עמותה בשם "עתים" נמסר לה שהעוברית לא נקברה ונמצאת עדיין במכון הפתולוגי.
לדבריהם, בסוף אותה שנה פנתה אליהם נציגה מהמכון הפתולוגי שאישרה שהעוברית עדיין שם והציעה להם לקחת אותה לקבורה, אך מכיוון שבית החולים לא מסר להם תעודת פטירה ורישיון קבורה הם נדרשו להעביר קודם את הגופה למכון לרפואה משפטית באבו כביר. רק לאחר שהיא נותחה שם בשנית, הונפק להם דו"ח נתיחה והם יכלו לקבור אותה. אלא שלתדהמתם, הדו"ח העלה כי העוברית נמסרה להם ללא איבריה הפנימיים, כשחלל בית החזה והבטן מכיל נייר, ועד היום הם לא יודעים מה עלה בגורל האיברים.
התובעים טענו כי בית החולים הפר את חובתו ליידע אותם על הוצאת האיברים ואי החזרתם, ובית החולים התרשל בכך שלא דאג שהנתיחה והקבורה יעשו בזמן סביר.
"כללית" טענה מנגד כי התובעים חתמו על טופס הסכמה לאחר שהוסבר להם על אודות הנתיחה והקבורה.
"לפי ההלכה"
השופט כנעאן קיבל את התביעה. נקבע כי לא הוסבר לתובעים על האפשרות שיוצאו איברים מהעוברית ללא החזרתם ולאיזה צורך, וגם לא שהתהליך עלול להימשך מספר שנים.
בנוסף נקבע כי הזמן שלקח לבצע את הנתיחה אינו סביר, במיוחד לאור העובדה שבטופס ההסכמה לנתיחה הנתבעת התחייבה לבצע אותה לפי הכללים שבבית החולים "ולפי כללי ההלכה". השופט ציין שלפי ההלכה אין להלין את המת, ומכאן שהיה צריך לבצע את הנתיחה במהירות האפשרית.
מעבר לזה, היועצת הגנטית של בית החולים בילינסון העידה כי הסיבה להתפתחות המום התבררה כבר עם קבלת תוצאות הצ'יפ הגנטי, כך שהמשך נתיחת הגופה וההמתנה לתוצאותיה היו למעשה מיותרים.
נקבע כי התנהלות הנתבעת הייתה רשלנית וגרמה לתובעים עוגמת נפש.
כללית חויבה לפצות את ההורים ב-320,000 שקלים, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% ומע"מ והחזר אגרה.
- ב"כ התובעים: עו"ד יאיר לביא ואח'
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אבי אלרום ואח'
עו"ד שרון מאירי
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.