ניתוח הוא הליך רפואי נפוץ המשמש לפתרון בעיות רפואיות מסוגים שונים, אך הוא גם עלול להסתבך. מתי ניתן לקבוע שנזק שנגרם למטופל במהלך הוא תוצאה של רשלנות רפואית?
ניתוחים מתבצעים בבתי החולים מידי יום. חלקם מצילי חיים וחלקם נעשים במטרה לשפר את איכות חייו של המטופל. מעצם טיבו כפעולה פולשנית קיים בכל ניתוח סיכון לטעויות וסיבוכים. בשורות הבאות נסקור את סוגי הסיבוכים הנפוצים במהלך ניתוחים ונבהיר את מהותה של סוגיית הרשלנות הרפואית בניתוח.
חובות המנתח והצוות הרפואי כלפי המטופל נקבעו בפסיקת בתי המשפט ובחקיקה. חובות אלה כוללות בין היתר מתן הסבר למטופל על מצבו הרפואי ועל סיכוני הניתוח וסיכויי הצלחתו, ניהול רשומה רפואית, מתן טיפול רפואי נאות מבחינה מקצועית ועוד. כמובן שהיקף החובה נגזר מנסיבות כל מקרה ומקרה. כך למשל אינו דומה ההסבר הניתן למטופל בעת ניתוח אלקטיבי, לבין ניתוח חירום, במקרה האחרון למשל, אפשר שההסכמה לטיפול תינתן גם בעל פה.
א. ניתוח בו נגרמה פגיעה באיבר המנותח או באיבר סמוך
פסקי דין רבים דנו במקרים בהם במהלך ניתוח נפגע איבר סמוך לאיבר המנותח. כך למשל ייצג משרדנו לפני מספר שנים משפחה של מטופל שנאלץ לעבור ניתוח לכריתת חלק מהמעי. במהלך הניתוח נוצר נקב במעי ודרכו דלף תוכן המעי לחלל הבטן וגרם לזיהום חמור שכתוצאה ממנו המטופל נפטר. התביעה שהוגשה על ידי משרדנו לבית המשפט הסתיימה בפשרה בה שילם בית החולים פיצוי גבוה למשפחת המטופל.
מקרה נוסף בו טיפל משרדנו היה של אישה שעברה ניתוח קיסרי ולאחריו חשה בכאבי בטן עזים, סבלה מהקאות, ומבעיות רפואיות נוספות. הסתבר מאוחר יותר, שבמהלך הניתוח הקיסרי נגרמה פגיעה במעי, שגרמה לנקב ולזיהום חמור. גם במקרה זה היא קיבלה פיצוי גבוה מבית החולים.
עם זאת חשוב לציין שלא בכל מקרה בו נגרמת פגיעה באיבר המנותח או באיבר סמוך יקבע בית המשפט כי מדובר ברשלנות והדבר תלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.
הקביעה האם מדובר ברשלנות תעשה על ידי מבחנים שונים ובראשם מבחן "הרופא הסביר". בין היתר נפסק כי רופא סביר נותן הסבר ראוי לחולה על סיכויי הניתוח וסיכוניו, מתעדכן בחידושי הרפואה ונוהג במיומנות בעת הניתוח.
ב. ניתוח האיבר הלא נכון
לעיתים קורה שעקב טעות מנותח האיבר הלא נכון. בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות משנת 2011 מפורטים ארבעה אירועים המוגדרים כ"אירועי בל יקרו", ביניהם ניתוח של האיבר הלא נכון.
אירועים אלה אכן נדירים יחסית, וקורים בעיקר בניתוח באיברים זוגיים, למשל ניתוח בברך שמאל במקום בברך ימין, כריתה של הרגל הלא נכונה, כריתת השד הבריא במקום השד הנגוע בסרטן ועוד.
אולם טעויות מסוג זה לא קורות רק באיברים זוגיים. כך למשל מייצג משרדנו מטופלת צעירה שהיתה צריכה לעבור ניתוח אפנדציט (כריתת התוספתן). המטופלת עברה את הניתוח, ואולם כעבור מספר ימים עת הגיעה הביופסיה, הסתבר כי האיבר שנכרת איננו התוספתן אלא דווקא חלק מהשחלה.
במקרים כגון אלו קיימת כמובן רשלנות ברורה, והגורם המנתח יחוייב בתשלום פיצויים בהתאם לנזק.
ג. השארת גוף זר בעת הניתוח
תקלה אחרת המופיעה בחוזר המנכ"ל כאחד מאותם "ארועי בל יקרו" היא השארת גוף זר בעת הניתוח. בדרך כלל מדובר בתחבושת או פד שהושארו בגופו של המנותח אך לעיתים מדובר באביזר אחר גדול ומסוכן. כך למשל, אחד מפסקי הדין עסק במקרה בו נשכחו מספריים בגופו של החולה שנותח.
במקרים אלו נדרש כמובן ניתוח להוצאת הגוף הזר, שעלול לגרום לזיהום קשה. גם במקרים אלו קיימת רשלנות רפואית ברורה.
ד. תקלות בניתוח הקשורות בהליך ההרדמה
לעיתים הסיבוך אינו בהליך הניתוחי עצמו אלא בהליך ההרדמה הנלווה לניתוח. הרשלנות במקרים אלו יכולה להתבטא במספר צורות כגון העדר השגחה נאותה על החולה המורדם מצד הרופא המרדים, מתן מינון שגוי של חומרי הרדמה, תקלה בציוד ההרדמה או שימוש לא נכון בציוד הגורמת לכך שהמטופל למעשה לא מנוטר כראוי בעת הניתוח ועוד.
אחד המקרים הטראגיים בעניין זה התרחש בארץ בשנת 2005, בעת ניתוח עיניים לתיקון פזילה של ילדה כבת ארבע. הרופאה המרדימה החלישה את ההתראה הקולית של מכשיר המוניטור ונרדמה. לאחר זמן קצר ירד דופק הלב וקצב הנשימות של הילדה המנותחת אך הרופאים שמו לב למצבה הקשה באיחור רב. למרבה הצער נגרם לילדה נזק מוחי כבד וכעבור שלושה ימים היא נפטרה.
במקרה זה נקבע כי רשלנות הרופאה המרדימה עולה בהרבה על רשלנות המנתח ויוחסה לה אחריות פלילית. בית המשפט קבע כי גם למנתח אחריות פלילית שכן היה עליו לעקוב אחר סימני החיים בעת הניתוח.
ה. כוויות הנגרמות במהלך ניתוח
במהלך הניתוח נעשה לעיתים שימוש בדיאתרמיה, מכשיר צריבה חשמלית, שמטרתו לעצור דימומים. לעיתים עקב תקלות במכשיר או שימוש לא נכון, נגרמת למטופל כוויה, שעלולה להיות חמורה. גם אירועים מסוג זה הוגדרו על ידי משרד הבריאות כ"אירועי בל יקרו" ומצדיקים הגשת תביעה.
לסיכום, בכל מקרה בו נגרם נזק בניתוח חשוב להתייעץ עם עורך דין שעוסק בתחום הרשלנות הרפואית על מנת לברר האם קיימת עילת תביעה.
ֻ* עו"ד גיל קלופשטוק עוסק בתביעות רשלנות רפואית, נזקי גוף ותאונות.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.