שף שפוטר מרשת הסופרים לאחר 5 שנות עבודה, בזמן ששהה בחופשת מחלה עקב תאונת דרכים, תבע פיצוי על פיטורים שלא כדין ועל כך שלא שילמו לו על שעות הנסיעה לעבודה ובחזרה. בית הדין לעבודה קיבל את התביעה חלקית.
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע פסק באחרונה פיצוי של 45 אלף שקל לשף שעבד במחלקת האוכל המוכן בסניף עקרון של רשת הסופרים "יוחננוף" בין השנים 2009-2014, לאחר שפוטר בניגוד לחוק. השופט יוחנן כהן קבע כי בניגוד לטענות התובע, לפיהן לא ניתנה לו זכות טיעון טרם הפיטורים, הפגם העיקרי בפיטוריו נעוץ בכך שפוטר בעת שהיה בחופשת מחלה.
בסוף 2013 נפצע העובד בתאונת דרכים שאירעה במסגרת העבודה, ונעדר מעבודתו במשך שלושה חודשים. הוא חזר לאחר מכן לעבוד לזמן קצר אך מאחר שהמשיך לסבול מכאבי גב, הוא קיבל מרופאיו ימי מחלה נוספים למשך כחודשיים וחצי.
במהלך חופשת המחלה העובד זומן לשימוע לפני פיטורים בטענה שתפוקת עבודתו ירדה. לאחר שלא הגיע לשימוע, הוחלט לפטרו ושולמו לו פיצויי פיטורים, דמי חופשה ודמי הודעה מוקדמת.
בתביעה שהגיש לאחר מכן נגד הרשת, העובד טען כי היא לא הייתה רשאית לזמן אותו לשימוע לפני פיטורים בזמן שהוא שוהה בחופשת מחלה ומצבו הרפואי מנע ממנו להגיע לשימוע. לשיטתו, בהתנהלותה, הרשת שללה ממנו את הזכות להשמיע את דבריו והוא פוטר בניגוד לחוק.
בנוסף, הוא טען כי במאי 2013 מעסיקתו העבירה אותו לסניף נתיבות, הרחוק מביתו כשעת נסיעה ואף דרשה ממנו להסיע עובדים בדרכו לסניף וחזרה, אך היא לא שילמה לו עבור שעות הנסיעה הללו.
בתגובה, הנתבעת טענה כי התובע פוטר כחוק לאחר שהחליט על דעת עצמו שלא להגיע לשימוע. בנוסף, לשיטתה החוק מאפשר לפטר עובד שנמצא בחופשת מחלה עקב תאונת עבודה, בייחוד אם התאונה אירעה יותר מחצי שנה קודם לכן.
עוד נטען כי התובע קיבל את כל התשלומים להם היה זכאי, כולל עבור השעות בהן הסיע את העובדים בין סניפיה, מה גם שהועמד לרשותו רכב מטעמה.
סתר את עצמו
השופט כהן הסכים כי נפל פגם בפיטורי התובע, אך קבע כי הפגם לא היה בכך שפוטר ללא שימוע, אלא בכך שפוטר בעת שהיה בחופשת מחלה תוך שלילת זכותו למצות את יתרת ימי המחלה שנצברו לטובתו, בניגוד לחוק.
השופט הסתמך בקביעתו על עדות התובע, ממנה עלה כי רק ביום השימוע עדכן את מעסיקתו בדבר חופשת המחלה ובכך שלא יגיע לשימוע, ועל-כן התובע עצמו ויתר על זכותו להשמיע את דבריו טרם הפיטורים.
באשר לשעות הנסיעה, השופט הסביר כי עובד אינו עומד לרשות מעסיקיו כשהוא בדרכו לעבודה ואם הסכם העבודה לא קובע שזמני הנסיעות ייחשבו כשעות עבודה, העובד לא יהיה זכאי לתשלום עבורן.
בהקשר זה, השופט ציין כי אפשר לראות בזמני ההסעות כשעות עבודה רק אם נתיב הנסיעה סטה משמעותית מדרכו הרגילה של התובע באופן שהאריך את משכה, אך ממצאי דוח הנוכחות מעלים כי התובע החתים כרטיס בסניף הסמוך לביתו כך שהוא לא באמת עבד בסניף נתיבות ולכן לא הוכח כי נדרש ממנו לנסוע כל יום למרחקים ארוכים, והוא אינו זכאי לתשלום עבור שעות הנסיעה.
לבסוף, הנתבעת חויבה לשלם לתובע 45 אלף שקל בגין פיטורים בניגוד לחוק ויתרת ימי המחלה שעמדו לרשותו בעת שפוטר, בתוספת הוצאות משפט בסך 7,500 שקלים.
- ב"כ התובע: עו"ד עמיר ג'ורג'י
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יובל דורון
עו"ד עמית אבן
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.