שוטר כונה בפייסבוק "עבריין על מדים". זכאי לפיצוי?

אח ואחות שנעצרו לפני שנתיים בחשד שביצעו עבירת תנועה, הפיצו פוסטים פוגעניים ביותר נגד השוטר שעצר אותם, ואף ייחסו לו מעשים פליליים. בית המשפט הבהיר כי הפרסומים הלא מבוססים נועדו לפגוע בשוטר בזדון, ופסק לזכותו 86,000 שקל.

במהלך סיור שגרתי במדרחוב בצפת לפני כשנתיים, הבחינו שני שוטרים ברכב שנסע נגד כיוון התנועה.

השוטרים עצרו את הרכב שבתוכו ישבו נהגת ואחיה והחליטו לעכב את השניים לחקירה לאחר שסירבו למסור להם פרטים מזהים.

כבר באותו יום, פרסמה הנהגת פוסט זועם בפייסבוק, בו ביקשה "לשתף את עם ישראל" באירוע שחוותה תוך חשיפת שמות השוטרים.

פגעו בשמכם הטוב?

פנו ל-עורך דין לשון הרע

"בזמן שאנחנו שרויים במצב בטחוני מול אויבנו תראו מה קורה פה במדינה שלנו במרכז העיר צפת. שוטרים מתחנת משטרת צפת מתנהגים בצורה ברוטלית ולא הולמת את כבוד המקצוע וכבוד האדם", כתבה האישה והאשימה את השוטרים בכך שהכו אותה ואת אחיה החייל ללא כל סיבה.

אחיה הצטרף למאבק גם כן. אף הוא פרסם את שמות השוטרים וציין כי תקפו אותו ואת אחותו באמצעות גז פלפל. אח נוסף של השניים הוסיף שמן למדורת הרשת כאשר כינה את השוטרים "אפסים" ו"עבריינים על מדים", וכתב שבעבר כבר הוגשו נגדם תלונות על תקיפת אזרחים.

גם אמם פרסמה פוסט משלה, בו שיבחה את השופט שדן בהארכת המעצר של ילדיה על כך שנזף בשוטרים ואמר שהשתמשו באלימות ברברית המביישת את מדי המשטרה.

פרסומים אלה מצאו את דרכם אל אחד השוטרים, והוא הגיש לבית משפט השלום בצפת תביעת לשון הרע על סך 200,000 שקל נגד ארבעת המפרסמים. השוטר דרש לחייב אותם בפרסום התנצלות וטען כי הפרסומים אינם נכונים, ונועדו להשפילו בעיני הבריות.

השוטר, שעדותו נתמכה על ידי חברו למשמרת, טען כי בכלל לא נגע בנהגת, ושנאלץ להפעיל כוח נגד אחיה לאחר שהתפרע וניסה לגעת לו בנשק.

לדבריו, בעקבות הפרסומים רבים תוהים כיצד הוא עדיין במשטרה והוא מוצא עצמו מתגונן ומסביר את עצמו על לא עוול בכפו.

בתגובה לתביעה, טענו הנתבעים כי פרסמו דברי אמת בתום לב ובמסגרת חופש הביטוי. בכל מקרה, הנתבעים עמדו על כך שהפרסומים לא כוונו כלפי התובע באופן אישי, אם כי כלפי התנהלותו כשוטר וכדמות ציבורית.

פרסמו במטרה לפגוע

השופטת רבקה איזנברג הבהירה כי פרסומים בפייסבוק יכולים להגיע למספר רב של אנשים ולגרור גל של תגובות, וכי מדובר בלשון הרע בהתחשב בכך שהתובע וחברו – האמונים על שמירת החוק – תוארו כ"עבריינים על מדים".

השופטת הוסיפה וקבעה כי לנתבעים לא עומדת הגנה כלשהי מפני התביעה. ראשית, הם לא הוכיחו את טענתם כי מה שנכתב היה אמת. כך למשל, הם לא הוכיחו שהוגשו נגד התובע תלונות קודמות על אלימות, והדברים שיוחסו לשופט נעדרים מפרוטוקול הדיון בבקשת המעצר.

שנית, השופטת לא סברה כי הנתבעים הביעו דעה על תפקידו הציבורי של התובע בתום לב. היא הסבירה שיש הבדל בין הבעת דעה לבין קביעת עובדות ובמקרה הזה הם קבעו עובדות בשטח ללא אסמכתאות.

משכך, השופטת החליטה לחייב את הנתבעים לשלם לתובע 86,000 שקל עבור הפגיעה בשמו הטוב, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 12,000 שקל.

עם זאת, השופטת לא חייבה את הנתבעים להתנצל מאחר שלעמדתה, היא אינה מוסמכת לכפות התנצלות על מי שאינו מעוניין בכך.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

* עו"ד אסף גרינבוים ממשרד גבריאל ראובינוף ושות' עוסק בדיני לשון הרע

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.