לאחר מות האב פרץ בין ששת האחים סכסוך בנוגע לקרקעות ובתים שהוא הותיר אחריו. חמישה מהאחים טענו שבהסכם לא חתום האב קבע את החלוקה עוד בחייו
השופט אסף זגורי הכריע לאחרונה בסכסוך בין ששה אחים בקשר לירושת אביהם. האב הותיר שלושה מגרשים שעליהם הוקמו במשך השנים ארבעה בתים. חמישה מהאחים טענו כי יש לקיים הסכם שנערך עוד בחיי האב ולפיו כל זוג אחים זוכה במגרש. השופט קבע שההסכם אינו תקף שכן הוא אינו מצביע על גמירות דעת של האב ומנוגד לחוק הירושה. בסופו של דבר הנכסים יימכרו והתמורה תחולק בין האחים, בכפוף לפיצוי שניים מהם על השקעותיהם.
האב נפטר ב-2013. הוא לא הותיר צוואה וניתן אחריו צו ירושה לפיו כל אחד מילדיו זכאי ל-1/6 מעיזבונו.
בתביעה שהגיש אחד האחים נגד חמשת האחרים הוא סיפר שאביהם הותיר מגרש בשטח של 1625 מ"ר. על המגרש נמצא ביתו של האב, וב-2008, לבקשת האב, הוא שופץ על ידי התובע ונוספה אליו יחידה למגוריו ומגורי אשתו. ב-2012 נבנה על המגרש בית נוסף על ידי שניים מהנתבעים. בבעלות האב היו שני מגרשים נוספים, עליהם בנו שניים מנכדיו בתים, אך הצדדים הסכימו כי הם אינם חלק מהעיזבון.
לטענת התובע יש להורות על פירוק שיתוף במגרש על ידי חלוקה בעין או מכירה כך שכל יורש זכאי ל-1/6 מהשטח. לדבריו, מגיע לו פיצוי על השקעתו מתוך העיזבון, בסך של 950,000 שקל. לחילופין, לדבריו, יש להעביר לו את הזכויות בבית הראשי ולחלק את השאר בין הנתבעים.
הנתבעים טענו כי יש לקיים ״הסכם ירושה״ מ-1992 במסגרתו חולקו המקרקעין בין כל האחים בהסכמתו, כדי למנוע סכסוכים עתידיים. נטען כי מתווה החלוקה נקבע בהגרלה בין כל האחים כאשר כל זוג אחים קיבל מגרש. בנסיבות אלה לטענתם, המגרש הראשי נשוא המחלוקת שייך לשניים מהנתבעים, והתובע זכאי לחלק ממגרש אחר.
הם הוסיפו כי הבית הנוסף על המגרש הראשי נבנה על ידי שניים מהנתבעים בהסתמך על ההסכם ובידיעת הצדדים, ו״זעקת ההגינות״ מחייבת שהזכויות בנכס יירשמו על שמם. לטענתם, הם השקיעו בבנייה כמיליון שקל, ואם הזכויות לא יועברו עליהם יש לפצות אותם על ההשקעה.
משקעים סבוכים
״עניין לנו בהכרעה בתביעה לפירוק שיתוף אשר טומנת בחובה מטען ומשקעים משפחתיים סבוכים ומורכבים״, כתב השופט הבכיר אסף זגורי מבית המשפט למשפחה בנצרת.
ביחס להסכם הירושה קבע השופט כי המסמך חסר תוקף משפטי. ״מדובר במסמך המתיימר להיות הסכם אך הוא אינו חתום על ידי איש מהצדדים, הוא נעדר פרטים מהותיים ואין ראיות במידת ההוכחה הנדרשת (כנדרש בתביעה כנגד עזבון) היכולה לתמוך בכך שהייתה גמירת דעת מצד המנוח לכריתת החוזה״, כתב.
השופט הוסיף כי בכל מקרה מדובר בהסכם בדבר ירושתו של אדם המנוגד לחוק הירושה.
בנסיבות אלה, ומכיוון שלא ניתן לבצע חלוקה בעין של המגרש, קבע השופט כי יש לפרק את השיתוף בדרך של מכירתו בשוק החופשי וחלוקת התמורה באופן שווה בין האחים.
מכיוון שהוכח ששניים מהנתבעים אחראים לבניית אחד הבתים על המגרש, קבע השופט שנכון יהיה להתחשב בהשקעותיהם ולגרוע מהעיזבון את שווי הבנייה כפי שתיקבע בידי שמאי. מנגד הוא קבע שהתובע לא הוכיח את טענותיו בדבר השקעות בבית הראשי.
לא ניתן צו להוצאות.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד ראובן גוברין
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.