השופט שמאי בקר דחה את בקשת המדינה להוציא צו פיקוח נגד נאשם שביצע לפני כ-5 שנים עבירות מין בזוגתו לשעבר, וזוכה כי היה בהתקף פסיכוטי. בהחלטתו המפורטת הסביר השופט מדוע אין הצדקה לפגוע בחירותו ובפרטיותו.
באוקטובר שנה שעברה זוכה נאשם חרף העובדה שהודה כי כ-4 שנים קודם לכן ביצע עבירות של הטרדה מינית ומעשה מגונה בזוגתו לשעבר. הזיכוי נבע מהעובדה שהנאשם היה שרוי בהתקף פסיכוטי קשה בעת ביצוע העבירות, ככל הנראה עקב שימוש בסמים, ולכן נקבע כי לא היה אחראי למעשיו (ובשפה משפטית: "אי כשירות מהותית").
כחודש לאחר הזיכוי ביקשה המדינה מבית משפט השלום בתל-אביב להוציא נגדו צו פיקוח ומעקב למשך שלוש שנים, מכוח החוק להגנה על הציבור מפני עברייני מין. מדובר בצו המונה שורה של הגבלות על חירותו של עבריין המין, ונועד למנוע פגיעה נוספת בנשים.
במקרה הנוכחי, המדינה ביקשה בין היתר כי המשיב יהיה תחת מעקב של קצין פיקוח ופסיכיאטר, וכן כי ייאסר עליו להשתמש בסמים או לעבוד במקום המאפשר שהייה ביחידות עם נשים.
המדינה טענה כי מאחר שאין מחלוקת כי המשיב ביצע עבירות מין יש להגן על הציבור מפניו, בפרט כשבחוות הדעת של המרכז להערכת מסוכנות מינית מאוגוסט 2015 נקבע כי מסוכנותו גבוהה.
במסגרת הדיונים בבקשה הזמין השופט שמאי בקר חוות דעת עדכנית שהפעם ייחסה לנאשם מסוכנות בינונית ולא גבוהה כמקודם, וזאת משום שהמשיב לא חזר על המעשים ויש לו תמיכה משמעותית מהוריו ומבת זוגו החדשה.
מתנה לחתונה
בתחילת החודש (אפריל) הגיע השופט בקר להחלטה שכאמור דחתה את בקשת המדינה. השופט הבהיר כי החוק אמנם מאפשר להטיל צו פיקוח על עברייני מין שזוכו עקב בעיית נפש, אך עם זאת, בית המשפט מחויב לנהוג "ריסון ואיפוק" לפני שהוא פוגע בחירות, בפרטיות ובכבוד של האדם, ועליו לוודא שהסיכון לפגיעה בציבור עולה על הפגיעה הצפויה בעבריין המין.
במקרה הזה, השופט סבר כי הפגיעה שתיגרם למשיב עקב הוצאת הצו עולה בהרבה על הסיכון לכך שייפגע בציבור.
השופט מנה טעמים רבים שהובילו אותו למסקנה האמורה, בהם העובדה שמאז ביצוע המעשים לא חזר המשיב לסורו; "הורדת הדרגה" של מסוכנותו המינית; העובדה שבמשך זמן רב הוא עובד בצורה מסודרת ומנהל זוגיות יציבה, נולדה לו באחרונה ילדה, הוא עומד להינשא, ויש לו תמיכה משפחתית רחבה.
בהקשר זה השופט קבע כי העובדה שלמשיב יש הרבה מה להפסיד אם יתדרדר שוב, מרתיעה כשלעצמה.
השופט הוסיף שניכר כי המשיב יודע לעזור לעצמו בעת משבר, וזאת לנוכח העובדה כי אשפז את עצמו מרצונו הטוב לאחר ביצוע העבירות והתמיד להגיע לטיפול המעקב אחרי שחרורו.
השופט הוסיף כי הפסיכיאטר שטיפל במשיב ציין כי הוא אינו מסוכן לציבור ולא זקוק יותר למעקב, ובנסיבות אלה "צו הפיקוח, על כל המשתמע ממנו, תחושת המעקב והפיקוח, ה'הפתעה' הגלומה בביקורים של אדם זר הפולש לפרטיות של פלוני, כל אלה יוצרים ענן של פגיעה, חוסר וודאות, פגיעה קשה מאוד בדימוי העצמי – כל אלה מיותרים...".
לבסוף, השופט הודיע כי הוא מוציא למשיב, בהסכמתו, צו הרחקה מהמתלוננת למשך 3 שנים, והביע תקווה כי יעשה שימוש זהיר ב"מתנת החתונה" שהעניק לו.
- ב"כ המדינה: עו"ד שרית ארונוב (פרקליטות מחוז ת"א - פלילי)
- ב"כ הנאשם: עו"ד הרצל חן
עו"ד אורלי קעטבי עמיר
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.