שופט על בני משפחה שכולים: "סחרו בזרע של יקירם"

אבא ואחות של גבר שנפטר התנו את שימוש זוגתו בזרעו, בחתימתה על מסמך הגורע אותה מירושתו. השופט ביקר בחריפות: "התנהלות חסרת תום לב ופוגענית"

בית המשפט למשפחה בתל אביב התיר לאחרונה לבת 42 להרות מזרע בן-זוגה שהלך לעולמו. התביעה הוגשה לבית המשפט בעקבות חוסר רצונה של בת-הזוג להיעתר לדרישת אבי המנוח ואחותו, שתחתום על מסמך המתנה את השימוש בזרע בוויתור על הירושה. סגן הנשיאה יהורם שקד מתח ביקורת נוקבת על התנהלות בני המשפחה, תוך שהאשים אותם בלא פחות מסחר בזרע של יקירם.

התובעת והמנוח הכירו במהלך 2018 וכשנה לאחר מכן עברו לגור יחד בשכירות. בשלב מסוים התלונן האחרון על קוצר נשימה חריף והוא אושפז לסירוגין בבית החולים. כשמצבו הרפואי הידרדר והוא הורדם והונשם, מיהרו אביו ואחותו לפנות לבית המשפט על מנת למנותם כאפוטרופוסים עליו לצורך שאיבת זרעו. בית המשפט אישר את הבקשה והזרע נלקח מגופו כבר למחרת. כחודש לאחר מכן הלך המנוח לעולמו בגיל 42 בלבד.

לאחר מותו ניהלו הצדדים משא ומתן בעניין השימוש בזרעו לצורך הפריית זוגתו. לשם כך ניסחו האבא והאחות בין היתר "הסכם בין יורשים" שלפיו כתנאי לשימוש בזרע הם ייחשבו ליורשים היחידים, בעוד שבת הזוג תירש רק 1% מהעיזבון. האחרונה סירבה לחתום והגישה את התביעה לבית המשפט במאי אשתקד.

לטענתה, רצונו הברור של המנוח בחייו היה להביא עמה ילדים ולכן על בית המשפט להתיר לה להשתמש בזרעו. היא הוסיפה כי התנגדות אבי המנוח ואחותו לבקשתה כרוכה בשיקולים כלכליים בלבד ואינה קשורה לרצון המנוח.

בת הזוג ציינה שכבר עברה את גיל 40 כך שעצם ניהול המשפט המיותר מפחית באופן ניכר את סיכוייה להרות, וביקשה לחייב את הנתבעים בהוצאות משמעותיות.

מנגד טענו האבא ואחות כי התובעת והמנוח כלל לא היו בני זוג, אלא רק שותפים לדירה. הנתבעים הוסיפו שיקירם לא רצה להביא לעולם ילדים אחרי פטירתו. הסכמתם בזמנו לשאיבת הזרע מגופו נבעה מחששם שהטיפולים בו יגרמו לו לעקרות בחייו – ולא בשביל שהתובעת תהרה ממנו אחרי מותו.

מתנשקים על חוף הים

"הליך זה הוא דוגמה להתנהלות חסרת תום-לב ואף פוגענית של הנתבעים", כתב השופט בראשית פסק דינו. "לצערי הרב, הראיות הברורות שהונחו לפתחי לימדו כי הנתבעים ניסו לסחור בזרעו של המנוח משל היה 'זרע עובר לסוחר', תוך שהם 'מסכימים' לעשיית שימוש בזרעו של המנוח לשם הפרייתה של התובעת ובלבד שזו תיאות 'להתפשר איתם'. התניות מסוג זה אמורות להרעיד כל מי שלב פועם בחזהו".

בתוך כך השופט דחה את טענת ההגנה לפיה התובעת לא הייתה בת-זוג המנוח. לדבריו האב והאחות הודו בעצמם בקשר הזוגי במסגרת "הסכם היורשים". יתרה מכך, התובעת צירפה ראיות רבות המוכיחות שהיא והמנוח קשרו את גורלם זה בזו, ביניהן תמונה שלהם על חוף הים בה המנוח נושק לה. לגבי טענת הנתבעים שהשניים חלקו דירה מטעמי נוחות קבע השופט שהיא מופרכת בעליל, שכן הם תכננו להביא ביחד ילד וברור שהיו יותר מסתם ידידים.

השופט הסביר כי משהוכח שהתובעת הייתה בת-זוג של המנוח, היה על אביו ואחותו להראות שהוא לא רצה להביא ילדים עמה אחרי מותו, אלא שהם כשלו בכך.

בנסיבות אלה הוא התיר לתובעת להשתמש בזרע והשית על הנתבעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 56,189 שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד ויקטוריה גלפנד ועו"ד נטע מרום מעוז
• ב"כ הנתבעים: עו"ד יאיר שיבר ועו"ד דורון שיבר
• ב"כ היועמ"ש לממשלה: עו"ד אורלי לוי מנצור (פמת"א אזרחי)

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.