נציגי הרשות ניסו לשכנע את ביהמ"ש שמלגזות משוכללות אינן "מלגזות" אשר פטורות מתשלום מכס. הם נתקלו בביקורת חריפה: "הסתבכו בגלל להיטות יתר להגן על עמדת הרשות"
ביקורת נוקבת כלפי נציגי רשות המסים הושמעה לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב. בתביעה בה עתרה יבואנית מלגזות חדישות לפטור אותה ממכס, טענו עדי רשות המסים כי בפועל אין מדובר ב"מלגזות" לעניין צו המכס, כך שיש לחייב את החברה במס של כחצי מיליון שקל. השופט אבי כהן דחה את הטענה בשתי ידיים ופטר את היבואנית מתשלום. "הדברים פשוטים וברורים ואין צורך להכביר מלים", כתב.
קשה להאמין, אך הסכסוך בסוגיה הפשוטה יחסית להכרעה מתנהל מאז אוגוסט 2020, אז הגישה חברת "א. ליליה בע"מ" את תביעתה לסעד הצהרתי לפיו הסיווג הנכון לצרכי מיסוי של המלגזות המשוכללות אותן ייבאה הינו "מלגזות", באופן המעניק לה פטור ממכס. רשות המסים, לעומתה, טענה שיש לסווג את הכלים המיובאים כ"אחרים", הגדרה שאינה מעניקה פטור, ולחייב את החברה במכס של 507,319 שקל.
בשלב מסוים הצדדים הודיעו שפניהם לגישור, אלא שבפברואר האחרון הודיעה החברה כי ההליך לא צלח, והעניין חזר לבית המשפט. "אמנם הצדדים השקיעו מאמץ רב וממושך בהליכים ביניהם", כתב השופט כהן בפתח פסק דינו, "אך בסופו של יום ולהבנתי, הדברים פשוטים וברורים, ואין צורך להכביר מילים ולהשקיע משאבים רבים נוספים בכתיבה ארוכה".
מלגזה מלשון מזלג
השופט ציין שהכלים המיובאים הינם בעלי זרוע הידראולית שבקצה שלה יש "מזלג" (זוג שיניים מקבילות). לדבריו, "מזלג" זה הוא המאפיין הבולט, המרכזי והייחודי של מלגזה, והוא גם זה המעניק לה את שמה.
לעניין זה הדגיש השופט שרשות המסים הודתה בכתב הגנתה, כי לכלים שיובאו הותקן "מזלג". לדבריו, כל ישראלי שביקר אי-פעם בנמלים, במחסנים, במפעלים או בבסיסי צה"ל, ודאי נתקל ברכב עבודה זה, שבפשטות נקרא מלגזה.
מכאן שעמדת החברה לפיה ייבאה מלגזות – ולא כלים "אחרים" – היא הנכונה. בתוך כך השופט קיבל את טענת החברה לפיה עצם העובדה שמדובר במלגזות משוכללות בעלות מאפיינים מתקדמים ביחס לקודמותיהן, אינה מוציאה אותן מגדר "מלגזות", שכן מהות הטובין היא הקובעת.
לתמיכה במסקנתו לפיה יש להעדיף את עמדת החברה, ציין השופט שמשרד התחבורה מסווג את הכלים שיובאו כ"מלגזות" ולא ראוי שהמדינה תדבר בשני קולות. בנוסף, עדיף להשתמש בסיווג הקונקרטי בצו המכס ("מלגזות") ולא בסעיף סל כללי של רכבי עבודה אחרים בעלי יכולת הרמה ושינוע.
לקראת סיום מתח השופט ביקורת נוקבת על עדי רשות המסים, כשכתב שהם "היו להוטים מאוד, להוטים מדי, להגן על החלטת הנתבעת בעניין הסיווג, ולהיטות יתר זו סיבכה אותם בעדויות, שבחלקן היו בלתי מהימנות, ואני קובע את הדברים בצער".
ביחס לעד ספציפי כתב השופט כי "הרשה לעצמו בעדותו להתנער באופן מגמתי, בעייתי, תמוה ומביך מעמדה מוצהרת קודמת ועקבית" של רשות המסים, לפיה הימצאות "מזלג" הינה אחת הדרישות הבסיסיות בסיווג מלגזה ככזו.
השופט הבהיר שהוא אינו רואה טעם לפגם בהגנה על עמדה מסוימת בבית המשפט. ואולם, הוסיף, "לטעמי הכרחי וראוי שניסיון כזה לא יכלול עמעום, טשטוש ועיוות של עובדות, במטרה לייפות את הדברים על מנת לנצח במשפט. המטרה אינה יכולה לקדש את כל האמצעים להשגתה".
לפיכך הוא קיבל את התביעה, פטר את היבואנית ממכס וחייב את רשות המסים בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 67,500 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד יהונתן כאהן ועו"ד דפנה כאהן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד טל זוהר (פמת"א אזרחי)
רו"ח (משפטן) נמרוד ירון
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.