העירייה הנפיקה לבעלת מתחם בעיר אישור בדבר העדר חובות, אך תוך החרגת חלק מהנכס בנימוק שאינו בבעלות המבקשת. בית המשפט לעניינים מנהליים קבע שהעירייה חרגה מסמכות
"לעירייה אין סמכות להורות על הקניה או רישום זכויות במקרקעין. תפקידה אינו להסדיר או להחליט בעניין רישום בעלויות בנכסים": כך הדגישה לאחרונה השופטת אורית וינשטיין מבית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה, בקבלה עתירה של רוכשת מתחם בטירת הכרמל לחייב את העירייה להנפיק לה אישור בדבר העדר חובות ללא כל הסתייגות, לצורך רישום הנכס על שמה. לדבריה, הנפקת האישור עם החרגת חלק מהנכס נעשתה על ידי העירייה בחוסר סמכות.
העותרת, חברה בע"מ שיוצגה בהליך באמצעות עו"ד אלדד בן-הרוש ממשרד סרור בן-הרוש, רכשה את הנכס מושא ההליך – מתחם הכולל אולם אירועים ושלוש חנויות – באמצע שנות התשעים. מעת לעת היא פנתה לעיריית טירת הכרמל על מנת שתנפיק עבורה אישורים בדבר העדר חובות לצרכים שונים, וזו נעתרה לבקשתה ללא כל הסתייגות.
במרץ אשתקד פנתה החברה לעירייה, כמו בפעמים הקודמות, על מנת לקבל ממנה את האישור לצורך רישום הנכס במרשם המקרקעין. אלא שהפעם האישור הופק תוך החרגת חלק מהנכס – שלוש החנויות המצויות במתחם, שלטענת העירייה שייכות לבעלים אחרים - ומכאן העתירה שהוגשה לבית המשפט.
במסגרת ההליך סיפרה העותרת כי החנויות מוחזקות אמנם על ידי שוכרים, אלא שלדבריה הן נתפסו על ידם בכוח ותוך איומי רצח כלפי בעלי החברה, כשלגבי אחת החנויות אף הוגשה תלונה למשטרה בגין הסגת גבול. בין לבין גם התברר שמשרד עורכי הדין המייצג את העירייה, ייצג בעבר את אחד מ"בעלי" החנויות הנטענים.
לעמדת החברה, סירוב העירייה להנפיק לה אישור עדכני וללא הסתייגויות מהווה החלטה שרירותית ומשוללת סמכות, שדינה להתבטל.
העירייה, לעומת זאת, באמצעות עו"ד אסיא סיוון, התעקשה כי החנויות אינן בבעלות העותרת ומשכך החלטתה נכונה ואין להתערב בה.
הראיות ברורות
אלא שהשופטת וינשטיין התרשמה כי המתחם כולו, אולם האירועים והחנויות, נמצא בבעלות החברה. "העותרת הציגה ראיות ברורות וחד משמעיות בדבר היותה בעלת הזכויות בנכס בשלמות", כתבה. היא הדגישה שהסעיף בפקודת העיריות אשר מכוחו התבקש האישור (324) מעניק לעירייה זכות לסרב רק בשל חוב ארנונה, ומשלא נטען שקיים חוב שכזה כלפי העותרת - הרי שהעירייה צריכה הייתה להנפיק אותו ללא סייג, כפי שעשתה בשנים הקודמות.
בתוך כך השופטת חידדה כי העירייה אינה הגורם המוסמך בנושא רישום זכויות מקרקעין, וממילא לא היה באפשרותה לכלול את ההחרגה באישור העדר החובות, שמשמעותה דה-פקטו הינה קביעה בעניין זה. "לעירייה אין סמכות להורות על הקניה או רישום זכויות במקרקעין. תפקידה אינו להסדיר או להחליט בעניין רישום בעלויות בנכסים", הדגישה.
מלבד זאת, הסבירה השופטת, הראיות שהציגה העותרת מלמדות שאף לגוף העניין, היא הבעלים על מלוא המתחם. כך למשל, הוצג הסכם משנת 2013 לפיו העותרת חכרה את הגוש והחלקה עליהם מצוי המתחם באופן "שלם". בנוסף הוצג אישור מיוני האחרון מטעם רשות מקרקעי ישראל, המלמד על בעלות שלמה.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שעל העירייה להמציא לעותרת תוך שבוע ממועד פסק הדין אישור מלא בדבר העדר חובות, וזאת ללא כל תנאי או החרגה. בנוסף, היא חייבה את העירייה לשלם לעותרת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק עת"מ 3761-03-24
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.