לקוחת בנק מזרחי טפחות נהנתה שנים ממסגרת אשראי של 50,000 שקל. ביוני 2013 הבנק החליט שלא לחדש את המסגרת. טענת הלקוחה כי מדובר בהתנהלות לא סבירה שפגעה בעסקיה נדחתה לאחר שהשופטת התרשמה כי הירידה בפעילות העסקית התרחשה קודם לכן.
בנק מזרחי טפחות הגיש באוקטובר 2013 תביעה נגד אחת מלקוחותיו בסניף כיכר המדינה בתל אביב. בתביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד מרים זפט וסיגל זפט, נדרשה הלקוחה לשלם את יתרת החוב בחשבונה.
לייעוץ בתחום:
עורך דין בנקים
הלקוחה מצדה הגישה תביעה נגדית בסכום של 390,000 שקל באמצעות עוה"ד אילן מוריאנו ותמיר אקסלרוד. לדבריה, במשך כמה שנים הוענקה לה מסגרת אשראי של 50,000 שקל והיא הסתמכה עליה. מספר חודשים קודם להגשת התביעה, הבנק החליט לבטל את מסגרת האשראי בפתאומיות והפסיק לכבד שיקים שרשמה וחיובים בכרטיס האשראי שלה.
כתוצאה מכך, לטענתה, נגרמו לה נזקים כלכליים משמעותיים שהביאו לקריסתה הכלכלית ולפגיעה בעסקיה בתחום השיווק הבינלאומי.
לדבריה, החלטת הבנק לבטל את מסגרת האשראי נבעה משיקולים זרים, בין היתר כיוון שהחליטה שלא להשתמש בכרטיס האשראי מטעם הבנק אלא להשתמש בכרטיס של חברת לאומי קארד.
היא הוסיפה כי ביטול המסגרת באופן חד צדדי ומבלי שניתנה לה התראה סבירה מהווה הפרה של חובת האמון של הבנק ומנוגדת להסכמים שנחתמו מולה.
הבנק טען מצדו כי אי חידוש מסגרת האשראי נעשה בהתאם לחוק ולהסכמים מול הלקוחה. לדבריו, בתקופה שקדמה לאי חידוש המסגרת חלו שינויים מהותיים בביטחונות שהיו בחשבון ופעילותה העסקית של הלקוחה צומצמה עד כדי כך שלא הופקדו יותר כספים ומשכורות.
לא ישקיף מן הצד
השופטת כוכבה לוי מבית משפט השלום בתל אביב הסבירה כי על פי חוק הבנקאות בנק לא חייב לתת אשראי ללקוח וממילא הוא רשאי שלא לחדש מסגרת אשראי. השופטת ציינה עוד כי שינוי ביכולת הפירעון של הלקוח מהווה שיקול לגיטימי לאי חידוש מסגרת אשראי קיימת.
לדבריה, כשפתחה הלקוחה את החשבון ב-2007 היו לה ביטחונות (ניירות ערך וקופת גמל) בשווי של כ-340,000 שקל ועל רקע זה הוענקה לה מסגרת האשראי הגבוהה. עם זאת, בשלהי 2012 הלקוחה מימשה את כל הביטחונות כדי לכסות את התחייבויותיה בחשבון העובר ושב.
בנוסף, ניכר כי החלטת הבנק שלא לחדש את המסגרת היא התוצאה של ההתדרדרות העסקית ולא הסיבה שהביאה להתדרדרות.
השופטת הוסיפה עוד כי לא רק שהבנק לא הפר את חובת הנאמנות כלפי הלקוחה אלא שניכר כי נעשה ניסיון לסייע לה בהתחשב בקשיים הכלכליים אליהם נקלעה וההחלטה על אי חידוש המסגרת התקבלה רק בחלוף 8 חודשים מהמועד בו הלקוחה מימשה את הביטחונות בחשבון.
"מובן כי כאשר הבנק כגוף שמנהל סיכונים חוזה בירידה דרמטית בפעילות העסקית של לקוח הבנק, הוא לא יעלה על הדעת שישקיף מן הצד מבלי לבחון את הדברים ומבלי לנקוט פעולות מצדו", כתבה השופטת וקיבלה את תביעת הבנק במלואה. הלקוחה חויבה לשלם את יתרת החובה בחשבון, 51,035 שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד של 8,951 שקל.
התביעה הנגדית של הלקוחה מול הבנק נדחתה במלואה לאחר שהשופטת קבעה כי לא ניתן לייחס את ההפסדים שנגרמו לה להתנהלות הבנק והיא אף לא הוכיחה את הנזקים הנטענים. הלקוחה חויבה בהוצאות הבנק בסך 45,630 שקל.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.