בני זוג חתמו על הסכם ממון המחיל עליהם הפרדה רכושית "הן במהלך הנישואין והן בגירושין/מוות". למרות זאת נקבע שהאישה תירש את בן זוגה
בית המשפט למשפחה בחדרה קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה לביטול צו ירושה שניתן אחרי פטירת בן זוגה, לילדיו ונכדיו בלבד. על רקע הודאת יורשי המנוח כי התובעת הייתה זוגתו, השופטת יפעת שקדי שץ קבעה שהיא זכאית לחלקה בירושה. זאת, אף שבני הזוג חתמו על הסכם ממון עם הפרדה רכושית שהתכוונו להחיל גם במותם.
חצי שנה אחרי שהלך לעולמו, במאי 2017, ניתן צו ירושה אחר המנוח. בהתאם לצו, יורשיו הם שלושת ילדיו וארבעת נכדיו בלבד. מי שהייתה זוגתו עד לפטירתו, לא הוזכרה בצו ולו במאומה. לכן, בתביעה שהגישה לבית המשפט בינואר 2021, היא עתרה לבטל את הצו שניתן ולהוציא צו ירושה חדש הכולל אותה כיורשת.
לטענת האישה, הסיבה שלקח לה לזמן לתבוע נעוצה בכך שנאמר לה בזמן אמת שהמנוח הותיר אחריו צוואה, והיא לא ידעה על מתן צו הירושה. לשיטתה, משאין מחלוקת כי הייתה זוגתו של המנוח ערב מותו הרי שהיא זכאית לרשת אותו.
מנגד טענו חלק מהיורשים שנכללו בצו הירושה המקורי, כי התובעת והמנוח חתמו במהלך נישואיהם על הסכם ממון המנשל אותה מרכושו לחלוטין, לרבות אחרי מותו. היורשים הפנו לסעיף בהסכם שאינו משתמע לשני פנים, לפיו "כל רכושו של המנוח מכל מין וסוג אשר בבעלותו, הנם בבעלותו הבלעדית הן במהלך הנישואין והן לאחר פקיעתם (גירושים ו/או מוות), ואין לשני כל חלק או זכות בהם". מכאן, לטענת הנתבעים, שהתובעת אינה זכאית לרשת את המנוח.
נשואה שיורשת כידועה בציבור
השופטת שקדי שץ הבהירה שאין מחלוקת כי התובעת והמנוח היו בני זוג, וכי השאלה היא מהי המסגרת המשפטית הרלוונטית עבור התובעת: האם ירושה מכוח נישואים (סעיף 11 לחוק הירושה) או מכוח יחסים של ידועים בציבור (סעיף 55 לחוק הירושה).
השאלה נדונה על רקע עדות התובעת, לפיה היא והמנוח ערכו בזמנו טקס חופה וקידושין בנוכחות 50 איש, כאשר מסיבות כאלה ואחרות נישואיהם לא נרשמו. גם עורך הדין שחיתן את בני הזוג אישר שלמרות אי רישום הנישואים, התובעת והמנוח היו בני זוג לכל דבר וניהלו משק בית משותף.
מצד אחד הטיחה השופטת ביקורת בבחירת התובעת והמנוח להינשא באופן פרטי בניגוד לחוק, ואולם מן העבר השני היא קבעה שאין בכך כדי לשלול ממנה את מעמדה כיורשת המנוח, לפחות כידועה בציבור שלו.
בשלב זה עבר הדיון להתמקד בסוגיית הסכם הממון, ובשאלה האם בכוחו לנשל את התובעת מירושת המנוח חרף היותה יורשת על-פי דין. השופטת קבעה באופן נחרץ שהתשובה על כך שלילית: "ההלכה בעניין זה ברורה - הסדרת מערכת היחסים הרכושית בין הצדדים בהסכם ממון, כוחה יפה במהלך חייהם של הצדדים. בכדי להסדיר את חלוקת הרכוש לאחר מות אחד מבני הזוג שלא בהתאם להוראות חוק הירושה יש לערוך צוואה".
לפיכך השופטת קבעה שצו הירושה יבוטל ויתוקן באופן שהתובעת תיכלל בו כיורשת המנוח. היא פסקה לטובתה הוצאות משפט בסך 45,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד גולן
- ב"כ הנתבעים 1, 3 ו-5: עו"ד פטיתו
עו"ד דוד טובול
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.