לפי תוכנית הפירעון החייב ישלם 1,200 שקלים בחודש עד שיתווספו לקופת הנושים 50,400 שקלים, ובנוסף ימומשו כ-26,000 שקלים מקרנות פנסיה והשתלמות. לאחר מכן יזכה להפטר
צו לשיקום כלכלי הוצא לאחרונה לחייב בחדלות פירעון שצבר חובות של כ-225 אלף שקלים – העיקרי שבהם לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים "קרנית" בגין תאונה עם רכב לא מבוטח. השופטת חוי טוקר בית משפט השלום בירושלים אישרה תוכנית פירעון שלפיה החייב יוסיף לקופת הנושים 50,400 שקלים ב-42 תשלומים של 1,200 שקלים וימומשו כ-26 אלף שקלים מקרנות הפנסיה וההשתלמות שלו. בתוך כך נדחתה בקשתה של קרנית להעמיד את התשלומים על 2,500 שקלים ולהאריך את התקופה ל-72 חודשים.
החייב פתח בהליך לפני כשנה בשל חובות של 225,562 שקלים. כ-170 אלף שקלים מתוכם הוא חוב לקרנית עקב תאונת דרכים שאירעה כשנהג ברכב ללא ביטוח. ביוני האחרון הוטל עליו תשלום חודשי של 150 שקלים שהוגדל באוקטובר ל-600 שקלים.
החייב שיתף פעולה באופן מלא עם ההליך, הגיש את הדו"חות ועמד בתשלומים. בעקבות זאת הגיש הממונה הצעה לשיקום כלכלי עם תוכנית פירעון שבמסגרתה יוסיף החייב עוד 36,000 שקלים ב-36 תשלומים של 1,000 שקלים בנוסף למימוש קרנות השתלמות ופנסיה של 25,579 שקלים.
אבל קרנית התנגדה להצעה. ראשית, היא טענה כי החוב כלפיה נוצר בחוסר תום לב כיוון שהחייב נהג ללא ביטוח. שנית, היא טענה כי תוכנית הפירעון לא לקחה בחשבון את כושר ההשתכרות של אשתו. קרנית ביקשה לפיכך להגדיל את התשלום החודשי ולהאריך את תקופת התשלומים כך שהחייב ישלם 2,500 שקלים במשך 72 חודשים לפחות – מה שיביא לכיסוי רוב רובו של החוב בתיק.
בתגובה לטענות קרנית ציין החייב כי גם אם ייקחו בחשבון את כושר ההשתכרות של זוגתו, לאחר שמנכים את ההוצאות המשפחתיות שלהם כהורים לשני קטינים ממילא היכולת שלו מסתכמת ב-790 שקלים לחודש. עוד הוא טען כי הארכת תקופת התשלומים תמנע ממנו להשתקם כלכלית.
הנאמן הציע לעומת זאת תשלומים של 1,200 שקלים למשך 60 חודשים בהתחשב בנסיבות יצירת החוב לקרנית.
התחשבות במאפיינים תרבותיים
השופטת חוי טוקר ציינה כי מההצעה של הממונה עלה כי כן לקח בחשבון את פוטנציאל ההשתכרות של אשתו אבל לא במלואו נוכח מגבלות ההשתכרות במזרח ירושלים – שם מתגוררת המשפחה. היא הוסיפה כי היא מקבלת את עמדת הנאמן במובן זה שיש להתחשב גם במאפיינים תרבותיים ואזוריים כשמחשבים כושר השתכרות של חייבים ובנות זוגם.
עוד ציינה השופטת כי במסגרת ההצעה הנאמן לקח בחשבון הוצאות מינימליות של כ-5,800 שקלים אף שבפועל ההוצאות של החייב גדולות יותר בהתחשב בכך שהוא נשוי ויש לו שני ילדים קטינים.
בנוסף, השופטת הטילה ספק בטענת קרנית כי החוב נוצר בחוסר תום לב כזה שמצדיק להאריך את תקופת התשלומים למשך זמן כל-כך ארוך כפי שביקשה. לא מדובר במצב שבו החוב נוצר בכוונת מכוון או שהחייב הפיק איזשהו רווח מכך שנהג ללא ביטוח, קבעה.
בסיכומו השופטת החליטה שהמקרה מצדיק הארכה קצרה של תקופת התשלומים שהציע הממונה והוציאה צו שיקום כלכלי עם תוכנית פירעון שבמסגרתה החייב ישלם 1,200 שקלים במשך 42 חודשים ויוסיף לקופת הנושים סך כולל של 50,400 שקלים. בנוסף לכך ימומשו קרנות הפנסיה וההשתלמות שלו כהצעת הנאמן.
- ב"כ החייב: עו"ד אבו קטיש אחמד מטעם הסיוע המשפטי
- מטעם הממונה על חדלות פירעון - מחוז ירושלים: בני בנימין ראובן
- הנאמן: עו"ד מיכאל שמואל באמצעות עו"ד ליטל שמואל
- ב"כ קרנית: עורכי דין אמיר כספי וגל גולדווסר
עו"ד ניר ויינרמן
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.