עובד החברה טען כי פוטר זמן קצר לאחר שרופאיו בישרו לו שעליו לעבור ניתוח. המעסיקה טענה כי העובד פוטר עקב ירידה בתפקוד, אך לא הצליחה לשכנע בכך את ביה"ד לעבודה.
השופטת חנה טרכטינגוט מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסקה באחרונה כ-113 אלף שקל (כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד) לעובד מוסך שפוטר בהליך מזורז ובניגוד לחוק לאחר שהתגלה למעסיקיו שהוא צפוי לעבור ניתוח לב.
התובע הועסק כנציג קבלה במוסך של "שלמה מוסכים ושירותי דרך" בפתח תקווה בין השנים 2002-2014. לדבריו, בפברואר 2014 אובחנה אצלו בעיה בלב וחודש לאחר מכן רופאיו בישרו לו שעליו לעבור ניתוח. זמן קצר לאחר שסיפר על כך לממונה בעבודה הוא הוזמן לשימוע, ויומיים לאחר מכן פוטר בטענה שתפוקת העבודה שלו ירדה.
בתביעה שהגיש כנגד שלמה ביולי 2015, הוא טען כי פיטוריו נעשו בניגוד לחוק ותוך הפלייתו לרעה בשל גילו (63) ומצבו הבריאותי.
התובע טען כי נימוקי הפיטורים שנמסרו לו אינם אמיתיים, ועובדה שלא הוצע לו תפקיד חלופי אף שהיה עובד מצטיין.
עוד נטען, כי הליך הפיטורים היה לקוי משום שלא ניתן לו מספיק זמן להתכונן לשימוע, לא הוסבר לו מהי אותה "ירידה בתפוקה" ולא נתנו לו הזדמנות להשתפר.
משכך, הוא תבע פיצוי בגין הפיטורים הלקויים והפלייתו על רקע בריאותי, וכן תשלום עבור ימי המחלה שהיה מקבל אילו לא היה מפוטר, בנוסף לדמי חופשה וקרן השתלמות על פי צו ההרחבה בענף המוסכים – שלטענתו לא שולמו לו.
מהצד השני שלמה הכחישה את טענות התובע וטענה כי הליך הפיטורים היה תקין. לטענתה, התובע פוטר בעקבות ירידה משמעותית בתפקודו בעבודה, ללא קשר לגילו ולמצבו הבריאותי.
כהוכחה לדבריה, היא הציגה את תיעוד שיחת השימוע וטענה כי רק אז היא שמעה לראשונה על מצבו. בנוסף, היא טענה שהיא לא נחשבת למוסך משום שהיא מספקת שירותי דרך וגרירה ומשכך צו ההרחבה לא חל על התובע.
פיטורים מוכתמים
ואולם, השופטת טרכטינגוט שוכנעה שהנתבעת ידעה על מצבו הבריאותי של התובע עוד לפני שזימנה אותו לשימוע, וכי זו הייתה הסיבה העיקרית לכך שפוטר.
השופטת ביססה את רשמיה בין היתר על "סמיכות הזמנים והבהילות בהוצאת הפיטורים" – שכן התובע פוטר תוך פחות משבוע מהרגע שנודע לה על הניתוח – מה ש"מכתים" את תום ליבה של הנתבעת בכל הקשור לפיטורים.
משנקבע כי התובע פוטר בשל מחלתו בניגוד לחוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, נקבע כי הוא זכאי לפיצוי על הפליה. עם זאת, מאחר שהתובע לא הוכיח את זכאותו לימי מחלה טרם הפיטורים, תביעתו ברכיב זה נדחתה.
בהמשך, ובניגוד לטענת הנתבעת, השופטת טרכטינגוט קבעה שצו ההרחבה בענף המוסכים חל על יחסי העבודה בין הצדדים, ומשכך עליה לשלם לתובע דמי חופשה והפרשות לקרן השתלמות בהתאם לצו.
בסופו של דבר, הנתבעת חויבה לשלם לתובע 98,111 שקלים כפיצוי על הפיטורים הלא חוקיים והזכויות שלא שולמו לו, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15 אלף שקל.
עו"ד מיטל מושקוביץ' - סויסה
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.