האיש הפתיע את אחיו עם צוואה המנשלת אותם מירושת אביהם אחרי שכבר הוסכם ביניהם לחלוק בעיזבון. בית המשפט למשפחה קבע שהיא תקוים, אבל המחוזי הורה לקיים דיון מחודש
בית המשפט המחוזי בחיפה הורה לאחרונה לקיים דיון מחודש בשאלת תוקפה של צוואת אב ל-3 לטובת אחד מבניו, אחרי שבית המשפט למשפחה קבע בספטמבר האחרון שהיא תקוים. השופט חננאל שרעבי נימק ששופטת המשפחה טעתה כשבחנה את תוקף הצוואה כשנטל ההוכחה על כתפי הבנים שנושלו. לדבריו, על הדיון להיערך כשנטל ההוכחה רובץ על מבקש קיום הצוואה. השופטים אספרנצה אלון ואריה נאמן הצטרפו לפסק דינו.
נכון לשנת 1983, מועד פטירת אבי הצדדים, היה ידוע להם על שתי צוואות שהוא הותיר: האחת ממאי 1981 והשנייה מיולי אותה שנה. למרות הצוואות – שלא הורו על חלוקה שוויונית ביניהם – האחים הסכימו שבפועל הירושה תחולק ביניהם שווה בשווה. בהתאם לכך, הם חתמו בשנת 1995 על הסכם חלוקת עיזבון.
לימים התגלע סכסוך בין שלושת האחים בעניין חלוקת הירושה, כאשר בשנת 2003 – שני עשורים לאחר מות האב – הפתיע אחד מהם את אחיו עם צוואה שלישית במספר שלכאורה ערך המנוח, המתוארכת לחודש בלבד אחרי צוואתו השנייה (כלומר, אוגוסט 1981). בהתאם לצוואה זו, האח שנפנף בצוואה הוא היורש הבלעדי. הוא מיהר להגיש בקשה לקיומה ובשלהי 2009 קיבל את מבוקשו.
ניסיונות האחים המנושלים לבטל את רוע הגזרה נכשלו כשבספטמבר אשתקד דחה בית המשפט למשפחה בחיפה את בקשתם לבטל את צו קיום הצוואה, בנימוק שלא הוכחו עילות הביטול כגון חוסר כשירות מצד המוריש או קיומה של השפעה בלתי הוגנת עליו מצד הזוכה בצוואה. האחים שנושלו לא אמרו נואש והגישו בדצמבר האחרון את הערעור למחוזי.
רשם בכיר שסרח?
השופט שרעבי קבע שנפלה טעות מרכזית בפסק דינה של שופטת המשפחה: היא בחנה את תוקף הצוואה תוך הטלת נטל ההוכחה על כתפי האחים שנושלו, במקום על האח מבקש הקיום. לדבריו, נוכח העננה שאפפה את נסיבות עריכת הצוואה, לרבות גילויה המפתיע אחרי שנים כה רבות ממות האב ופגמים צורניים שהתגלו בה – צריכה הייתה השופטת לחייב את הזוכה בצוואה להוכיח שהיא אותנטית, ולא את אחיו שהיא לא אותנטית.
בתוך כך השופט ציין שבית המשפט למשפחה שלל מעורבות מצד הזוכה בהכנת הצוואה, על-סמך עדות של רשם בכיר. אלא שאותו רשם ייצג בעבר, בהיותו עורך דין, את הזוכה בצוואה, והסתיר מבית המשפט את יחסיו הקודמים עמו. עובדה זו פוגמת בניטרליות של עדותו וביכולת להסתמך עליה כאמינה ולקבוע ממצאים על-פיה.
גם העובדה שמדובר בשלוש צוואות שנערכו בזו אחר זו, אשר שתיים מהן מזכות את כלל האחים בירושת האב ורק האחרונה מנשלת שניים מהם לטובת השלישי – מגבירה, לדברי השופט, את החשש שמא לא מדובר ברצון המנוח.
השופט חידד שגם לגבי סוגיות הכשירות וההשפעה הבלתי הוגנת היה על בית המשפט להטיל על הזוכה את מלאכת הוכחתן. "נסיבות עריכת הצוואה שבמחלוקת, הפגמים הצורניים האפשריים שבה והדרת שני אחים ממנה תוך פרק זמן קצר ללא סיבה נראית לעין – היו צריכים להוביל את בית משפט קמא לקבוע כי נטל השכנוע להבנת המצווה את הצוואה מוטל על הזוכה", כתב.
בנסיבות אלה נקבע, בהסכמת השופטים אלון ונאמן, שהתיק יוחזר לדיון מחודש בבית המשפט למשפחה, אשר יכריע בסכסוך בהינתן שנטל ההוכחה על כתפי הזוכה.
- ב"כ המערער בעמ"ש 51377-12-23 והמשיב 3 בעמ"ש 53261-12-23: עו"ד ויטולד איראני
- ב"כ המשיבים 1-2 בשני הערעורים: עו"ד אלפרד סאדר
- ב"כ המשיב 3 בעמ"ש 51377-12-23 והמערערים בעמ"ש 53261-12-23: עו"ד עימאד ח'מאיסי
פסק הדין המלא: עמ"ש 51377-12-23, עמ"ש 53261-12-23
עו"ד ליטל לומברוזו אסרף
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.