תבע זכויות במשק של ההורים מכוח מסמך עלום: "שמענו שהיה איזה דף"

לאחר שאחיו הבכור מונה כבן ממשיך ניסה התובע לטעון לבעלות במשק, בין היתר על סמך כתב התחייבות שלטענתו קיבל מאביו המנוח. בית המשפט לא השתכנע

בפסק דין שפורסם לאחרונה דחה בית המשפט למשפחה בראשון לציון תביעה שהגיש אדם נגד אחיו הבכור, לקבלת זכויות במשק שהיה שייך להוריהם המנוחים. בין היתר טען התובע שמינוי אחיו כבן ממשיך במשק היה בכפוף להתחייבות מצדו להעברת חלקים מהמשק לטובתו. אלא שסגנית הנשיאה חגית מטלין לא השתכנעה מגרסת התובע, קבעה שהיא לא הוכחה – והורתה על דחיית התביעה תוך חיובו בהוצאות ניכרות.

לאחר שעלה לארץ מתימן, התיישב אביהם של הצדדים עם שתי נשותיו – אחת מהן אימם של התובע והנתבע – באחד המושבים בארץ. לאב היו 11 ילדים משתי הנשים.

בשלב מסוים חתמו האב ונשותיו על הצהרה והתחייבות למנות את הבן הבכור כבן ממשיך במשק. בהמשך אושר המינוי ברשות מקרקעי ישראל, וההודעה עליו אושרה אף בסוכנות היהודית. בכך למעשה הושלם הליך המינוי שלו כבן ממשיך עוד בחיי הוריו.

אלא שלאחר מות ההורים התקשה אחיו הצעיר של הבן הממשיך להשלים עם המצב שאין לו בכלל זכויות במשק. בפברואר 2014 הוא הגיש את התביעה לבית המשפט ובין היתר טען כי מכוח כתב התחייבות שמסר לו אביו – ושעליו חתום אחיו הבכור – הוא זכאי לכל הפחות למחצית מהנחלה.

לשיטת התובע מדובר בהסכם פנים משפחתי אשר קורא תיגר על היותו של הנתבע בעלים יחידי של הנחלה – ומצדיק להעניק לו מחצית מהזכויות בה.

מנגד טען הנתבע כי אחיו הצעיר מבקש לקבל זכויות שלא מגיעות לו בניסיון להתעשר על חשבונו. לדבריו, אביו המנוח ונשותיו חתמו על התחייבות בלתי חוזרת להעניק לו את הנחלה כבן ממשיך ואין מקום להתערב בכך.

העד המרכזי לא הגיע

השופטת מטלין כתבה שאין מחלוקת כי הנתבע מונה כבן ממשיך על ידי שלושת בעלי הזכויות במשק עוד בחייהם. גם צוואה שערכו ההורים טרם מותם – במסגרתה ציוו את המשק לנתבע בכפוף לתשלום פיצוי לתובע – מלמדת על רצונם למנות את הבכור כבן ממשיך.

השופטת הדגישה שמדובר במתנה שהושלמה, ושקיבלה את האישורים של כל הגורמים המוסמכים. במסגרת זו היא קבעה שהתובע נכשל בהוכחת זכויותיו במשק בהסתמך על כתב ההתחייבות הנטען.

כך לדבריה, התובע לא הוכיח שאביו מסר לו את המסמך בחייו. יתרה מכך, הנתבע הביא את אחותו כעדת תביעה מטעמו להוכחת גרסתו, אלא שעדותה לא סייעה לו. האחות העידה ביחס לכתב ההתחייבות כי "שמענו שהיה איזה דף", אך לא ידעה למסור מידע מהותי לגבי המסמך.

אחים נוספים של הצדדים שהעידו במשפט שללו את תוקפו של המסמך. אחד מהם סיפר שלא שמע כלום על המסמך המדובר ולא ידע עליו כשאביו היה בחיים. אח אחר סיפר שמבחינתו צריך להתעלם מהמסמך הזה.

על רקע העדויות הללו תהתה השופטת מדוע חתימת ההורים על מינוי הנתבע כבן ממשיך נעשתה שבוע קודם לעריכת כתב ההתחייבות. בנוסף היא תמהה מדוע דווקא האח, שעל פי הטענה היה זה שערך את המסמך ואמור היה להיות העד המרכזי במשפט, לא הובא לעדות. היא קבעה שהדבר פועל לחובת התובע.

השופטת סיכמה כי "אין בעניינינו כל מסמך המעיד כי ההורים התנו את מינויו של הנתבע בן ממשיך במתן מחצית מהזכויות במשק לתובע, או במתן זכות מגורים לתובע במשק". לפיכך היא דחתה את התביעה וחייבה את התובע לשלם לאחיו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד אברהם הופרט ועו"ד זיו בייטל
• ב"כ הנתבע: עו"ד שיר בן סימון ועו"ד דן פיאלה

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.