המעסיקה וחברת הביטוח שלה לא חלקו על עצם קרות התאונה אך טענו שכיום התובעת במצב תפקודי טוב. השופט חלק על עמדתן.
השופט אריאל ברגנר מבית משפט השלום בפתח תקווה פסק למעלה ממיליון שקלים לצעירה שנפגעה בתאונת עבודה בחנות, לאחר ששעון קיר כבד נפל עליה.
התאונה הנדירה והמצערת אירעה ב-2008, כאשר התובעת, אז בת 22, ביצעה את עבודתה בחנות. לגרסתה, בזמן שעמדה מאחורי הדלפק, לפתע נפל על ראשה שעון כבד שהיה תלוי על הקיר. כתוצאה מכך היא אושפזה למשך שבוע, עם חבלות בראש ובצוואר, חולשה ביד וברגל.
בעקבות זאת היא הגישה את תביעתה נגד חברת "א.א טורקיז יבוא ושיווק" ונגד חברת הביטוח שלה "הפניקס".
התובעת סיפרה שבעקבות התאונה היא נאלצה להפסיק את עבודתה ואף לדחות את המשך לימודיה. אל תביעתה היא צירפה חוות דעת רופאים שלפיה נותרה לה נכות של 42% בעקבות התאונה.
הנתבעות מצדן לא הגישו כתב הגנה מפורט אלא הסתפקו בהכחשות גורפות. אולם מאוחר יותר הנתבעות בסיכומיהן ציינו כי המחלוקת אינה על עצם קרות התאונה והאחריות שיש להטיל עליהן, אלא רק על גובה הפיצוי, הנגזר מהנזקים שנגרמו לתובעת.
במצב זה, הדיון התמקד בשאלת הנכויות שנגרמו לה, ובחוות הדעת של מספר מומחים, מטעם התובעת ומטעם בית המשפט. יש לציין כי בתחילה הגישו הנתבעות חוות דעת משלהן בעניינה של התובעת, אולם בהמשך חזרו בהן משכו אותה, כך שנותרו רק חוות דעת מטעם התובעת ומטעם בית המשפט.
לחיות חיים נורמליים
בכל הקשור לפן הרפואי, הנתבעות לא חלקו על כך שלתובעת נותרה נכות קבועה בשיעור של 10% בגין חולשה במיקוד הראייה, כך שהמחלוקת התמקדה ביתר אחוזי הנכות, בגין שלושה מרכיבים: כאבי ראש, מגבלה בתנועות הצוואר, וחולשה בפלג גוף ימני.
לאחר שעיין בחוות הדעת, השופט ברגנר שוכנע שאכן לתובעת נותרה נכות משוקללת בשיעור של 42%. לעניין זה השופט דחה טענה של הנתבעות, לפיה אין לקבל את קביעותיו של המומחה מטעם התובעת בכל הקשור לאורתופדיה, שכן הוא אינו אורתופד אלא נוירוכירורג.
השופט ציין כי תחום הנוירוכירורגיה "קרוב עד מאד ונושק" לתחום האורתופדי, ולכן המומחה יכול להביע דעה גם על נכותה של התובעת באזורים בהם נפגעה.
גם בכל הקשור לנכות התפקודית, הנתבעות ביקשו להעמידה על שיעור נמוך, בטענה שהתובעת במצב תפקודי טוב, היא פעילה ספורטיבית, עושה סקי ורצה ריצות ארוכות.
אלא שהשופט חלק עליהן, וקבע כי גם היא תעמוד על 42%, תוך שציין כי "לאדם הנפגע בתאונה קיימת החובה המשפטית המוסרית והאנושית לפעול להקטנת הנזק שלו, לחזור ולחיות חיים נורמליים ככל הניתן ולמצות את חייו כמיטב יכולתו. אני סבור כי כך פועלת התובעת אשר ציינה בגילוי לב ובתום לב את שהיא עושה כדי לחיות את חייה."
בכל הקשור לסכום הפיצוי, השופט הורה לנתבעות לשלם לתבועת סכום של 1,038,940 שקל, עבור הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הפסדי פנסיה, הוצאות רפואיות ועזרת הזולת. הנתבעות אף ישלמו לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 20% מסכום הפיצוי.
"בחרתי לפסוק לתובעת פיצוי בגין כל ראשי הנזק, על פי סמכותי, על דרך האומדנה על בסיס הנכות המשוקללת תוך התחשבות בטענות הצדדים," כתב השופט בהקשר זה.
- ב"כ התובעת: עו"ד ישראל וינברג, עו"ד לאוניד לנדו
- ב"כ הנתבעת: עו"ד עמיחי טרוזמן
עו"ד רן שקד
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.