עיריית עכו סירבה להנפיק לחד-הורית, המתקיימת מקצבת נכות, אישור העדר חובות עד שתכסה חובות ארנונה שתפחו לממדי ענק. סירוב זה הותיר את האישה חשופה לאימת פינוי מביתה. ביהמ"ש מצא שהעירייה טעתה, ובגדול.
בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה קיבל לאחרונה עתירה של תושבת עכו והורה לעיריית עכו להנפיק לה אישור על היעדר חובות אף שהיא עדיין חייבת לה כמה אלפי שקלים. השופטת ריבי למלשטריך-לטר פסקה כי העותרת ה"מוחלשת" זכאית לכך מטעמי צדק, בפרט כשהעירייה הציגה חישוב מופרך של החובות.
חד-הורית המתקיימת מקצבת נכות עמדה בפני הליכי פינוי מדירת עמידר בה היא מתגוררת יחד עם בנה החייל. מדובר בדירה בעכו, שהיא ובעלה לשעבר רכשו לפני שנים בעזרת משכנתה מבנק מזרחי-טפחות. בתקופת הגירושים הם חתמו על הסכם גירושים שמעביר לה את מלוא הבעלות בדירה, אך היא לא הסדירה זאת בטאבו.
כשהאישה החלה לפגר בתשלומי המשכנתה והבנק איים בפינוי, היא ניסתה להגיע עמו להסדר פריסת חוב. אך הבנק דרש ממנה קודם כל להעביר על שמה את הדירה על מנת שיהיה אפשר להסיר את שמו של בעלה לשעבר כלווה.
בנסיבות אלה, האישה ביקשה מהעירייה אישור על היעדר חובות לצורך העברת הזכויות בטאבו. אלא שהעירייה סירבה לבקשתה בטענה שהיא חייבת לה כ-190 אלף שקל עבור חובות ארנונה לשנים 2005-2016.
בעתירה שהגישה האישה לפני כחצי שנה היא עתרה לחייב את העירייה להוציא לה את האישור כדי שתוכל להגיע להסדר עם הבנק. היא טענה שסירוב העירייה אינו סביר שכן לא מדובר בעסקת מכר פורמלית אלא בהעברת זכויות לפי הסכם גירושים.
מכל מקום, לטענתה, סכום החוב אינו הגיוני שכן הוא כולל חובות שכבר קיבלה עליהם הפטר או שהיא משלמת אותם דרך ההוצאה לפועל. עוד היא טענה כי העירייה הפסיקה להעניק לה הנחה מכוח נכותה למרות זכאותהּ, ולפי חישוביה, החוב האמיתי עומד על סדר גודל של 5,000 שקל בלבד.
אלא שהעירייה התעקשה על מלוא החוב לו טענה והוסיפה כי העותרת הפסידה את הזכאות להנחה משום שלא עמדה בתשלומי הארנונה המוזלים.
מצוקה לא מצדיקה ענישה
בפסק דין שניתן לפני כשבוע ימים ציינה השופטת למלשטריך-לטר כי העותרת כלואה ב"מעגל שוטה" – מצד אחד עליה להעביר את זכויותיה בדירה כדי שלא תפונה, ומצד שני אין לה יכולת לשלם את חובותיה לעירייה ולכן הדבר נמנע ממנה.
השופטת בחנה היטב את השתלשלות צבירת החובות והליכי ההוצאה לפועל שפתחה העירייה בעטיים, וכן את רישומיה הפנימיים, והגיעה למסקנה כי חישובי העירייה היו מוטעים, ולא התחשבו בהפטר שקיבלה העותרת לפני מספר שנים ובזכותה להנחה בארנונה.
בהקשר זה השופטת מצאה כי העירייה שגתה כששללה מהעותרת את ההנחה משום שלא עמדה בתשלומי הארנונה עקב מחסור אמיתי. "מצוקה איננה מצדיקה ענישה של התעלמות מנכותה ומזכאותה להנחה", פסקה.
השופטת הוסיפה כי בנסיבות המקרה הנוכחי, שבו מול העירייה החזקה עומדת "עותרת מוחלשת, אם חד הורית... מוכרת בנכותה בשל העדר יכולת השתכרות, ומתקיימת מקצבת נכות בלבד, ברור שהסכומים שנדרשו מהעותרת על ידי המשיבה היו מופרכים".
בסיכומו של עניין השופטת פסקה כי אף שהעותרת עדיין משלמת לעירייה דרך ההוצאה לפועל, והיא לא זכאית לאישור היעדר חובות, במקרה הנוכחי יש לתת לה את האישור מטעמי צדק, בכפוף לתשלום חובותיה לשנים 2014-2016 בלבד, שעומדים על 3,871 שקל.
- ב"כ העותרת: עו"ד שלמה עבדי (מטעם הסיוע המשפטי)
- ב"כ המשיבה: דביר ליבוביץ
* עו"ד עופר דב פורת עוסק במשפט מנהלי ומקרקעין, ומייצג בתביעות מול רשויות מקומיות
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.