הנתק בין הילדים לאביהם נוצר בעקבות הסתה קשה מצד האם. השופטת: ״מקום בו הורה גורם לניכור עליו להבין כי נטל האחריות למימון הוצאות הקטינים יכול ויוטל עליו״
השופטת רותם קודלר עיאש קיבלה לאחרונה תביעה של אב לשני קטינים לבטל את חיוב המזונות. הילדים ניתקו קשר עם האב מאז היותם בני 10 וכשנעשה ניסיון להפגיש ביניהם בהליך טיפולי הם התקשרו למשטרה. השופטת קבעה כי האם השחירה את דמותו של האב וגרמה לנתק הקשה, והתנהלותה מצדיקה להטיל עליה לשאת במלוא הצרכים ההכרחיים של הילדים.
לבני הזוג שני ילדים, תאומים כבני 16. השבר במערכת היחסים ביניהם החל עם מעברו של האב ליבשת אחרת במרץ 2013. מאז יולי 2015 לא מתקיים קשר בין האב לילדים, המתנגדים לכל קשר עמו. המזונות בגין שני הילדים נפסקו בפסק דין מאוגוסט 2017, לאחר נתק של מעל שנתיים בין האב לקטינים. האב חויב אז לשלם למזונות שני ילדיו 2,700 שקל לחודש.
בנובמבר 2016 לאחר שצוות מומחים הגיע למסקנה כי האב הוא הורה כשיר הורה בית המשפט על חידוש הקשר בין האב לקטינים באופן מיידי והקטינים הופנו להליך טיפולי. ההליך נכשל בין היתר לאחר שהקטינים התקשרו למשטרה מחדר הטיפולים ואמרו שמכריחים אותם להיפגש עם האב.
בינואר 2019 הוגשה חוות דעת מומחית שמינה בית המשפט ונקבע כי האם נושאת בחלק הארי של האחריות לנתק שבין האב לקטינים, אם באמצעות העברת מסרים שליליים בשל טענותיה כי האב פגע מינית ופיזית בילדים ואם בהימנעותה מלדאוג לחידוש הקשר. המומחית לא מצאה אפשרות כלשהי לחידוש הקשר בשל התנגדות עזה מצד הילדים. בסופו של ההליך התקבלה טענת האב כי האם אחראית לניכור ההורי הקשה.
בבקשה לביטול המזונות טען האב כי לאחר שניסיונות רבים לחידוש הקשר לא צלחו, ממילא אין כל סיכוי לשיקום היחסים, בין אם ימשיך לשלם מזונות ובין אם לא. האב ביקש להמשיך ולשאת במחצית הוצאות החינוך והוצאות רפואיות חריגות.
האם טענה כי האב הוא שהביא להתדרדרות הקשר עם ילדיו והתנהלותו יצרה או העמיקה את הניכור.
שינוי השיח
סגנית נשיא בית המשפט למשפחה באשדוד, השופטת רותם קודלר עיאש, קיבלה את התביעה. היא הבהירה כי הפסיקה הכירה באפשרות להפחתת מונות קטין ואף לביטולם כשמדובר ב״בן מרדן״ המסרב לקיים קשר עם הורהו. עם זאת, מדובר בצעד קיצוני שככלל יש להימנע ממנו.
לדבריה, במקרים של תביעה לביטול או הפחתת מזונות על רקע נתק של הורה מילדיו בעקבות ניכור הורי יש לעבור משיח בהמשגה של ״בן מרדן״ לשיח של ״סרבנות קשר בשל ניכור הורי״. שיח כזה מכיר בכך שילד המסרב לקשר עם הורה בשל פרקטיקות הניכור שננקטו כנגדו אינו האשם או האחראי לסרבנות הקשר.
השופטת הדגישה כי הוכח שהגורם להתנהגות הקטינים היום מקורו בהתנהלות האם ובאחריותה.
מכלל השיקולים ובהם טובת הקטינים, זכויותיו ההוריות של האב, גיל הקטינים, מקור החיוב במזונות (מכוח חוק המזונות ולא מכוח הדין האישי) והתנהלות האם מצאה השופטת לנכון לפטור את האב מתשלום המזונות אך להותיר כפי בקשת האב את החיוב במחצית הוצאות החינוך והרפואיות החריגות. במקביל נקבע מנגנון מיוחד להעברת 300 שקל מידי חודש מהאב ישירות לכל אחד מהקטינים, בניסיון לעודד פתיחת צוהר להידברות ביניהם.
האם חויבה בהוצאות בסך 20,000 שקל.
- ב״כ האב: עו"ד לורית גרון גלבוע, עו"ד שני זכר-גבאי
- ב״כ האם: עו"ד איילת מצויינים
עו"ד אמיר קוזקוב
עוסק/ת ב-
ניכור הורי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.