חברת ״דגון״ שאחראית על פריקת סחורות מאניות בנמלים טענה שנדרשה על ידי חברת ״נמלי ישראל״ לעבוד בניגוד לתקנות עבודה בגובה ואף נקנסה כי סירבה לעשות כן. תביעה שהגישה התקבלה באחרונה.
חברת ״דגון״ המבצעת עבור ״נמלי ישראל״ עבודות של פריקת מטעני גרעינים בנמלים מסרבת בשנים האחרונות לבצע פריקה מאניות שאין בהן ציוד תקני המאפשר עבודה בגובה. בתחילת 2015 היא הופתעה לקבל מכתב מ״נמלי ישראל״ בו היא נדרשת לפרוק גם אניות מסוג זה ולהשתמש בשיטות עבודה חלופיות. היא נותרה בסירובה ונקנסה. תביעה שהגישה התקבלה באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב ונקבע שתקנות הבטיחות בגובה חלות גם באניות ועל ״נמלי ישראל״ להשיב לה את הסכום שקוזז.
בכתב התביעה שהוגשה לפני כשנתיים סיפרה ״דגון״ שבמרץ 2009 התקשרה בהסכם מול חברת ״נמלי ישראל״ להספקת שירותי פריקת תבואה מאניות המגיעות לנמלים. לדבריה, עיקר הפריקה נעשית באמצעות מנופים שבאמצעותם שואבים את הגרעינים מבטן האנייה. לאחר מכן עובד שלה יורד אל עומק הספינה ואוסף את הגרעינים שנותרו. מאחר שמדובר בעומק רב ולנוכח הוראות תקנות העבודה בגובה נקבע שפריקה תיעשה רק בספינות העומדות בתקן שיש בהן סולם המקובע לדופן האנייה והמצויד במוט אנכי לכל אורכו שמאפשר לעומד לקשור ולאבטח את עצמו.
לדברי התובעת, 90% מהאניות עומדות בתקן והיא אינה מבצעת פריקה ב-10% מהאניות שאינן עומדות בתקן. לטענתה, בעקבות לחץ שהפעילו אותם יבואנים שהיא אינה פורקת את סחורתם על ״נמלי ישראל״, הנתבעת, דרשה ממנה האחרונה לפרוק סחורה גם מאניות אלה באמצעות שיטות חלופיות כמו הורדת העובד בסל או קשירתו ברתמות. היא סירבה מאחר שמדובר בשיטות שאינן עומדות בהוראות הבטיחות הקבועות בחוק וכתגובה קיזזה הנתבעת מתשלומים שהעבירה לה כ-100,000 שקל.
הנתבעת טענה מנגד כי דרישתה כי התובעת תשתמש באמצעים חלופיים לעבודה בגובה מתבססת על הנחיות המפקח על העבודה במשרד הכלכלה וסירובה לבצע פריקה מאניות מסוימות היא ״אפליה״ המנוגדת להסכם ביניהם. היא הבהירה שסירוב התובעת לבצע את הפריקה מאניות חושף אותה לתביעות מצד יבואנים. עוד לדבריה, תקנות עבודה בגובה חלות רק על פריקת אניות פחם ולא על האניות שהתובעת נדרשת לפרוק.
שיטות לא בטיחותיות
אך השופט הבכיר מיכאל תמיר קיבל את עמדת התובעת וקבע שפקודת הבטיחות בעבודה, לרבות תקנות עבודה בגובה, חלה על כל סוגי האניות.
לדבריו, התקנות מחייבות כי עבודה בגובה של מעל 6 מטר תתבצע באמצעות סולם קבוע המצויד בקו עיגון אנכי המאפשר לעובדים לנוע במקביל אליו כשהם מאובטחים מפני נפילה לאורך כל המסלול. הוא הוסיף כי בתקנות יש התייחסות לכל החלופות שהציעה הנתבעת (סל אדם ורתמות) אך נקבע כי שיטות אלה אינן בטיחותיות מעל גובה מסוים.
בנסיבות אלה, הנתבעת לא יכולה לחייב את התובעת להשתמש בפתרונות חלופיים באמניות שאין בהן קו עיגון אנכי קשיח.
לפיכך קבע השופט שסירובה של דגון לבצע את העבודות באניות שאינן עומדות אינה בגדר אפליה פסולה בין יבואנים אלא הבחנה מותרת בין אניות שניתן לבצע בהן עבודות בהתאם לדרישות הבטיחות שבחוק לבין אניות שבהן הדבר אינו אפשרי.
בסיכומו של דבר התביעה התקבלה במלואה ונקבע שהנתבעת תחזיר לתובעת 109,453 שקל שקוזזו משכרה בתוספת הוצאות של 3,000 שקל ושכ״ט עו״ד של 25,000 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד חוזים אמיר כספרי, עו"ד משה אשכנזי
- ב״כ הנתבעת: עו"ד רנאטו יאראק, עו"ד מתן ספקטור
עו"ד אדוארד שחאדה
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.