בתביעה שהוגשה לאחרונה לבית משפט השלום בירושלים נטען כי ״מסמך הבהרה״ שהוציאו בוררים מהמגזר החרדי לפסק בוררות שיצא תחת ידיהם 6 שנים קודם ניתן בחוסר סמכות וגרם לתובע נזקים.
סכסוך בין שני אנשים בעניין כספים שנתן לכאורה האחד לשני ולא הוחזרו הוכרע לטובת התובע ב-2011 בפסק בוררות תמציתי ולא אופרטיבי של בד״צ. ב-2017, לבקשת התובע, הוציא ההרכב ״מסמך הבהרה״ בו חויב הנתבע לשלם לו כמיליון שקל. בבית המשפט המחוזי נקבע כי המסמך ניתן בחוסר סמכות, קביעה שאושרה לאחרונה בעליון, וכעת דורש הנתבע פיצויים משלושת הבוררים.
בכתב התביעה שהוגש באמצעות עו״ד אורן וינברג, סיפר האיש כי הסכסוך נדון בפני הרכב של שלושה בבית דין צדק (בד״צ) של העדה החרדית בבית שמש. ב-2011 ניתן פסק הבוררות בו דחו הבוררים את טענותיו כי הוא פטור מתשלום, מבלי לקבוע הנחיה אופרטיבית כלשהי ומבלי לחייבו בשקל אחד.
הוא הוסיף כי לפני כשנה פנה הצד השני לבוררים ובעקבות זאת הם הוציאו לפסק הבוררות ״מסמך הבהרה״ בו הוא חויב לשלם לו כמיליון שקל. האחרון הצטייד במסמך ופנה לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לאכוף אותו.
ואולם, בקשה נגדית שהגיש לביטול פסק הבוררות התקבלה. התובע ציין כי השופט רפאל יעקובי קיבל את עמדתו ופסק כי הבוררים פעלו באופן לא לגיטימי ולא היו מוסמכים להוציא את מסמך ההבהרה שכן ״בורר אינו מוסמך לשוב ולדון בעניין בו ניתן פסק בוררות ואינו מוסמך לשנות פסק בוררות שניתן על ידו״.
הוא הוסיף כי השופט יעקובי הדגיש כי סמכות הבורר להבהיר פסק בוררות מוגבלת לליקויים טכניים ובוודאי שאינה מאפשרת להטיל על אדם חיובים אופרטיביים מרחיקי לכת שלא היה להם זכר בפסק הבוררות המקורי.
עוד ציין התובע כי בית המשפט העליון אישר לאחרונה את הקביעה כי מסמך ההבהרה ניתן בחוסר סמכות ובכך דחה את ערעורו של המלווה בנקודה זו.
״פצצת אטום״
לטענת התובע, הוצאת מסמך ההבהרה הלא חוקי היוותה התרשלות והפרת חובה חקוקה ויש לחייב את הבוררים לפצות אותו על כך.
הוא הדגיש כי הנתבעים, שלושת הבוררים, ידעו שהם פועלים שלא כדין שכן הם סגרו את התיק כבר ב-2011. לטענתו, על אף סגירת התיק הנתבעים לא היססו והשליכו עליו ״פצצת אטום״ משפטית שנועדה להחריבו ולהרוס את חייו. לדבריו, הם עשו זאת מתוך הבנה של ההשלכות הנוראיות של מעשיהם בהינתן העובדה כי קשה עד בלתי אפשרי לבטל פסק בורר. ״הנתבעים נטלו כוח רב שנועד לעשיית צדק ועשו בו שימוש אסור ורע״, כתב.
התובע ציין כי בעקבות מעשי הנתבעים הוא נאלץ להיגרר להליכים משפטיים ארוכים ומייגעים שבמסגרתם הצד השני הגיש אין ספור בקשות נגדו. מצב זה גרם לו למתח, לחץ נפשי, מועקה וקשיים בתוך המשפחה. בנסיבות אלה, טען התובע, יש לחייב את הבוררים לפצות אותו על אובדן הזמן, עוגמת הנפש ועלות השירותים המשפטיים שנאלץ לשכור.
בסך הכל העמיד התובע את סכום התביעה על סך של 159,550 שקל בתוספת הוצאות ושכ״ט עו״ד.
הנתבע דוד פרוש מסר כי אינו מבין מה התובע רוצה וכי הוא ושני הבוררים האחרים ״עשו את שלהם למשה מליק (המלווה, מערכת פסקדין) בהתאם לחומר שקיבלו בפרוטוקול״. הוא הוסיף כי בית המשפט העליון פסל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי.
הנתבע מנחם לוי מסר כי לנוכח פסיקת בית המשפט העליון שביטלה את פסק הדין המחוזי הפרסום מיותר.
את תגובת חיים אהרון מונדר לא הצלחנו להשיג עד לרגע זה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.