אמו של הקטין התלוננה במשך כשנתיים כי הוא מרטיב באופן חריג. הרופא טען שיש להמתין עם הבירור עד גיל 5. בסופו של דבר הילד אובחן עם תסמונת במערכת השתן. לפי הנטען, העיכוב בבירור הוביל להרס הכליות, לפגיעה בכיס השתן ולנכות בלתי הפיכה
לבית המשפט המחוזי מרכז הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית נגד קופת חולים מכבי ונגד רופא שמועסק בקופה. התובעים, הורים ובנם הקטין (יליד 2012), טוענים כי הרופא לא התייחס כנדרש לתלונות חוזרות ונשנות על הפרעות השתנה אצל הילד שהחלו בסמוך להגיעו לגיל שלוש. רק בגיל 5 הרופא הפנה את התובעים לבירור מעמיק, אז נמצא נזק בלתי הפיך לשלפוחית השתן ולכליות שהותיר את הילד עם נכות קשה.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד רויטל הורוביץ ממשרד עו"ד הורוביץ – עופר, טענו התובעים כי כשמדובר בהפרעות השתנה, ולאור הסיכון של אי ספיקת כליה בחלק מההפרעות הללו, על הרופא המטפל לבצע בירור מהיר במיוחד כאשר יש סיכון לפגיעה בתפקוד מערכת השתן התחתונה אשר תוביל לפגיעה בכליה.עוד מוסבר בכתב התביעה כי "סינדרום הינמן" הוא הפרעת השתנה חמורה העשויה להביא לאי ספיקת כליה. הפרעה זו שכיחה יותר בבנים, מופיעה גם בגיל הילדות ומתאפיינת בין השאר בהרטבת יום ולילה.
כשמום זה מאובחן, מתחייב טיפול משולב הכולל טיפול תרופתי, ניקוז שתן באמצעות צנתר להפחתת הלחץ בשלפוחית וטיפול פיזיותרפי. זיהוי וטיפול מהיר בשלפוחית מאפשר לשמור על אגירת שתן בלחצים נמוכים, הגנה על הכליות ושימור תפקודן ללא נזק.
לטענת התובעים, במקרה של בנם לא היה זיהוי מהיר וגם לא טיפול מהיר. יתירה מזאת, בדיקות מעבדה שבוצעו בקופת חולים סיווגו ערכים של קריאטנין ואוראה כערכים שבטווח הנורמה בעוד שהם לא היו תקינים, וגם זה תרם לאיחור באבחון.
בכתב התביעה מצוין כי התובע נולד עם אחיו התאום בלידה תקינה. קצת לפני גיל שלוש האם שמה לב להבדל תהומי ביכולת השליטה על השתן בין התובע לאחיו התאום. התובע מאוד רצה להיגמל מחיתולים אך פשוט לא הצליח.
האם שיתפה את הרופא, הנתבע, ואמרה לו בין היתר כי במהלך היום יש להחליף לילד בגדים מאחר שהוא רטוב אף שניגש להתפנות, וגם לאחר שמתפנה הוא ממשיך לטפטף ולהרטיב לעיתים קרובות. בנוסף היא דיווחה על הרטבת לילה וטפטוף כבר לאחר התפנות לפני השכבה לישון.
הרופא אמר לאם שמוקדם מדי לתהליך גמילה וכי הוא לא רואה צורך להתייחס לכך כרגע, ויש להמתין עד גיל 5.
מאחר והנושא לא נפתר האם המשיכה לציין בפני הרופא בכל מפגש את תסכולה מהמצב והסבירה שלא נראה לה הגיוני שבנה ניגש להתפנות אך מיד לאחר מכן מטפטף. שוב ושוב הרופא הקשיב אך לא נכנס לעובי הקורה, לא תיחקר, לא הפנה לבירור ולא המליץ על בירור כלשהו.
כשמלאו לילד 5 שנים פנתה האם לרופא תוך שסברה כי תקבל הפניות לטיפול בהרטבה על ידי יועץ הרטבה או פסיכולוג. היא הופתעה כשקיבלה הפנייה לבדיקת us ועוד יותר נדהמו ההורים לקבל את תוצאות הבדיקה אשר הדגימה ממצאים פתולוגיים קשים בשתי הכליות ובכיס השתן. התובע הופנה להמשך בירור ואובחן כסובל מסינדרום הינמן. את הנזק לכליות ולכיס השתן כבר אי אפשר לרפא.
סבל תמידי
לפי שתי חוות דעת שהגישו התובעים מצבו הקשה של הקטין נגרם כתוצאה מהעיכוב באבחון ובטיפול. המומחים קבעו כי זיהוי מוקדם יותר היה מאפשר לתובע סיכויי החלמה מלאים וחוסך את הנזק הכבד למערכת השתן התחתונה ולכליותיו של הקטין.
התובעים ציינו כי כתוצאה מהרשלנות הקטין סובל ממגבלות קשות. הוא נדרש לשימוש בצנתר לניקוז השתן והוא מוגבל מאוד, בין היתר, בלינה אצל חברים, בבילוי בים ובבריכה, בהתמודדות בבית הספר ועוד. מגבלות נוספות קשורות לדיאטה נוקשה בגלל הכליות.
הם סיכמו כי בשל רשלנות הנתבעים נגרמה לתובע נכות בשיעור 100%. רשלנות זו דנה אותו לחיים הכרוכים בנכות קשה וסבל תמידי, ואת הוריו, לצפייה מתמשכת בסבל ובמאבקים הצפויים לו במהלך חייו, כמו גם לשעבוד פיזי וכלכלי מתמשך כדי לדאוג למלוא צרכיו, הרפואיים והכלכליים.
בהתאם לחוות דעת המומחים קיים סיכוי גבוה שהתובע יהיה זקוק לדיאליזה והשתלה.
ממכבי נמסר: "התביעה התקבלה במכבי בימים האחרונים. אנו נלמד את הטענות המפורטות בכתב התביעה ונמסור התייחסות מפורטת כמקובל בבית המשפט".
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.