השופט פליקס גורודצקי קבע כי בתביעות להפחתת מזונות שנפסקו לפני ההלכה החדשה לא חייבים כבר להוכיח שינוי נסיבות מהותי, ודי בשינוי כלשהו בהכנסות, בזמני השהות או בצורכי הילדים כדי לבחון את החיוב מחדש.
בית המשפט למשפחה בירושלים קיבל לאחרונה תביעה להפחתת מזונות וקבע כי בעוד כ-4 חודשים, כשימלאו לבתו 6, ישלם האב מזונות של 1,000 שקל בלבד במקום 2,650 שקל שבהם חויב. באופן עקרוני, השופט פליקס גורודצקי ציין כי ההלכה החדשה הביאה להקלה בדרישה הראייתית בתביעות להפחתת מזונות, כך ש"אור הזרקורים" מופנה לעצם קיומו של שינוי כלשהו בנסיבות החיים (בהכנסות, בצורכי הילדים או בחלוקת זמני השהות), ואין עוד צורך להוכיח שהשינוי מהותי.
בפסק דין שניתן ב-2015 חויב האב לשלם לבתו (אז כבת שנתיים) 2,650 שקל בחודש. סכום זה כלל גם השתתפות בהוצאות מגורים אף שהאם גרה עם הילדה אצל הוריה ולא משלמת שכירות. חיוב זה מכונה בעגה משפטית "מדור רעיוני" ומקורו בחובתם של אבות יהודיים לשאת במלוא הוצאות הילדים עד גיל 6.
לפני כשנתיים, זמן קצר טרם פרסום ההלכה החדשה בבע"מ 919/15, עתר האב להפחתת המזונות או ביטולם בשל "שינוי נסיבות מהותי" שהתבטא בין היתר בהרחבת זמני השהות שלו עם הילדה, הפחתה משמעותית בהכנסותיו וגידול בהכנסות האם. מאוחר יותר - לאחר שההלכה כבר ניתנה - ביקש האב לפסוק את המזונות על-פיה.
מנגד טענה האם כי אין כל הצדקה להתחשב בהלכה החדשה, שחלה על ילדים מעל גיל 6 בעוד שבתם עדיין לא הגיעה לגיל הזה. עוד היא טענה כי ההלכה שמורה למקרים שבהם הכנסות הצדדים שוות ואילו היא משתכרת פחות משליש מהאב.
האם מכניסה יותר
השופט גורודצקי קבע כי אכן, בתביעות להפחתת מזונות נדרשת בדרך כלל הוכחה ל"שינוי נסיבות מהותי" - כלומר, לא שינוי צפוי ורגיל אלא שינוי משמעותי שאי אפשר היה לקחת בחשבון קודם לכן.
עם זאת, לטעמו ההלכה שינתה מעט את פני הדברים. היא אמנם לא ביטלה את הצורך להוכיח שינוי, "ואולם, בשונה מהעבר 'אור הזרקורים' יופנה לעצם שינוי הנסיבות ולא להיותו מהותי".
במילים אחרות, ההוכחה תתמקד בעצם קיומו של שינוי כלשהו - בהכנסות, בצרכי הילד, בהרכב המשפחתי או בחלוקת זמני השהות - ודי בכך כדי להביא לבחינה מחודשת של סכום המזונות בראי ההלכה, כלומר, בהתחשב בחלוקת זמני השהות ובהכנסות.
במקרה הנוכחי נקבע כי האב הוכיח שינוי שכזה בשני רכיבים: האחד, גידול בהכנסות האם שמאז פסק הדין החלה לעבוד ומשתכרת כ-5,000 שקל בחודש. השני, הרחבה משמעותית של זמני השהות שהפכו כמעט שוויוניים (האב שוהה עם בתו 43% מהזמן).
משכך, השופט קבע כי יש הצדקה לבחון מחדש את סכום המזונות בראי ההלכה החדשה. עם זאת, השופט הבהיר כי השינוי יתבטא אך ורק מרגע שהילדה תגיע לגיל 6 (בעוד כ-4 חודשים).
לאחר שערך תחשיב ששקלל את הכנסות ההורים, חלוקת זמני השהות וצרכי הילדה, קבע האב כי עם הגיעה לגיל 6 יופחתו המזונות של הילדה מ-2,650 שקל ל-1,000 שקל בלבד, תוך ביטול המדור הרעיוני שאינו מתחייב עוד לנוכח גילה וכל עוד האם ממשיכה לגור אצל המשפחה.
בשאר ההוצאות הרפואיות והחינוכיות יישאו ההורים בהתאם לחלוקת ההכנסות (74% האב ו-26% האם).
לא נפסקו הוצאות.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד איתן קוהלי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.