בית הדין הרבני, שדחה את הטענות שהעלה הגרוש שנתיים אחרי שההסכם אושר וקוים, התרשם שמדובר באדם שידע היטב על מה חתם ולא נשאר מקופח
פסק דין של בית הדין הרבני בירושלים שהותר לפרסום לאחרונה דחה תביעה של גבר גרוש לביטול הסכם גירושין שאושר לפני כ-5 שנים, במסגרתו ויתר על הדירה המשותפת והתחייב לשלם את המשכנתא. אב בית הדין הרב יצחק זר והדיינים הרב דוד בירדוגו והרב יצחק רבינוביץ' קבעו שטענת האיש כי לא הבין את ההסכם בשל אירוע מוחי שעבר ב-2006 וקשיי שפה לא הגיונית לנוכח העובדה שהוא עובד כמהנדס, היה מיוצג על-ידי עו"ד והתוכן תורגם עבורו לשפה הרוסית.
הבעל הגיש את תביעת הגירושין ב-2014 ובכך הסתיימו 30 שנות נישואים. כשנה לאחר מכן אושר הסכם הגירושין שקבע כי הדירה המשותפת – בה התגוררה אמו של הבעל – תעבור לאישה שנשארה לגור עם הילדים, והבעל ישלם את רוב המשכנתא. הוא עצמו נותר עם הדירה בה התגוררה המשפחה והייתה רשומה על שם אמו, והורחבה מ-3 חדרים לדופלקס בן 5 חדרים.
עוד נקבע כי האישה תקבל מחצית מזכויותיו הסוציאליות והבעל ירשום הערת אזהרה על חצי מהדירה של אמו לטובת הילדים לאחר מותה.
כשנתיים לאחר שההסכם אושר הגיש הבעל לשעבר את התביעה הנוכחית ובה טען כי לא הבין בזמנו שההסכם למעשה עושק אותו. לטענתו, ב-2006 עבר אירוע מוחי שפגע בכושר השיפוט שלו, מה גם שהוא מתקשה בעברית.
תגובת גרושתו הייתה בתביעה לאכיפת ההסכם. האישה טענה כי בעלה לשעבר ידע טוב מאוד על מה הוא חותם וטענותיו לגבי בעיות שכליות לא מסתדרות עם העובדה שהוא עובד כמהנדס, כותב ומתנסח בעברית. יתרה מכך, הוא היה מיוצג, ההסכם הוסבר לו והוא אף דאג לתרגם אותו.
האישה הוסיפה כי במשך שנתיים האיש לא טען דבר כנגד ההסכם ואף קיים את רובו. כל שנותר הוא לרשום את הערת האזהרה לטובת הילדים ולחלק את הזכויות הסוציאליות.
לבסוף היא טענה כי הוא לא נשאר מסכן שכן הוא מתפרנס יפה, מקבל קצבה גבוהה מביטוח לאומי ויש ברשותו בית גדול שאת חלקו הוא משכיר.
לא מסכן
לאחר שמיעת עדים, כולל עורכי הדין שייצגו את הצדדים בהסכם, קבעו אב בית הדין יצחק זר והדיינים דוד בירדוגו ויצחק רבינוביץ', ששיקול הדעת של התובע לא נשלל והוא הבין את ההסכם ואף התווכח על תנאיו.
בנוסף קבעו הדיינים שהאיש לא נעשק בשום צורה. הוא קיבל לידיו דירה גדולה שההשבחה שלה נחשבת לרכוש משותף והתחייבותו לשלם את המשכנתא רק איזנה את הפער, שכן האישה קיבלה נכס קטן יותר, ויתרה על הרכב ועל חלק בחברה שבבעלותו.
יתרה מכך, לאורך השנים התובע היה המפרנס העיקרי וגם היום, אחרי האירוע, הוא משתכר יפה "ואינו מסכן ורש כלל וכלל".
מעבר לזה ציינו הדיינים כי לפי ההלכה העברית אדם שחתם על הסכם מחויב בו גם אם לא הבין דבר, ובלבד שלא הוטעה ונוצל – מה שלא קרה במקרה הזה.
לבסוף, הדיינים ציינו כי האיש נזכר שההסכם פגום רק שנתיים אחרי שנחתם ויושם, כך שיש לראות בו כמי שוויתר על הפגמים.
לפיכך תביעת האישה למימוש ההסכם התקבלה. הדיינים הורו לה להגיש פסיקתא לצורך מימוש הזכויות, ונסח טאבו שמוכיח כי הדירה עברה על שם הגרוש כדי שיורו על רישום האזהרה.
עו"ד אורי דון יחייא
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.