פסק דין שדחה תביעת פינוי שהגיש בעל דירה נגד שוכרים עיקשים הוא דוגמה טובה לחשיבות שיש לתת לנוסח הסכם השכירות.
השופטת הבכירה אושרי פרוסט-פרנקל מבית משפט השלום בתל אביב דחתה באחרונה תביעה לפינוי דירה שכורה תוך שהבהירה לבעלים כי פשיטת רגל היא לא עילה לפינוי, וגם אם הבעלים הרגיש מאוים עקב התנהגות אלימה כזו או אחרת מצד השוכרים – תביעת הפינוי אינה הפתרון לכך.
בעל דירה ברחוב יהודה בורלא בתל אביב חתם במאי השנה על הסכם שכירות שקבע כי השוכרים ייכנסו לגור בה ביולי השנה, אחרי שתעבור שיפוץ. אך עוד לפני שההסכם נכנס לתוקף התגלה לו שהוא עשה טעות שכן מדובר באנשים אלימים שאף הסתירו ממנו שאחד מהם נמצא בפשיטת רגל.
בתביעת פינוי שהגיש ביולי האחרון, בעל הדירה טען כי הוא הסכים להשכיר לשוכרים את הדירה לאחר שהשוכר הציג את עצמו כ"איש עסקים" מצליח, מה שבדיעבד הסתבר כשקר משום שהוא פושט רגל.
מלבד זאת, הוא טען כי אפשר לשוכרים להיכנס לדירה לפני המועד כדי לנקות אותה ולהעביר חפצים, אך בשלב זה השוכרים החלו להתלונן בנוגע למצבה ולאיים שלא ישלמו את שכר הדירה.
בעל הדירה טען כי למרות זאת הוא הסכים להתגמש ונענה לדרישותיהם לביצוע תיקונים שונים, אך כשהביא בעלי מקצוע השוכרים צעקו עליו, קיללו אותו, לא איפשרו את ביצוע התיקונים ואף גירשו אותו מהדירה.
הבעלים הוסיף כי כבר אז הציע להם לבטל את ההסכם ולהשיב להם את דמי השכירות ששילמו אך הם סירבו לעזוב, ואף החלו לאיים שישלחו אליו אנשים ויקזזו את עלויות התיקונים משכר הדירה.
בתגובה לתביעה, השוכרים טענו שאין כל עילה לפנותם משום שלא הפרו את הסכם השכירות. עוד נטען כי הם שילמו עבור השכירות וכי עצם ההודעה על קיזוז עלויות התיקונים לא נחשבת להפרת ההסכם, מה גם שבפועל הם לא עשו זאת. בנוסף נטען כי מצבו של השוכר לא הוסתר מהתובע.
לא הפרו את ההסכם
בפסק הדין שניתן 4 חודשים בלבד לאחר הגשת התביעה, השופטת פרוסט-פרנקל קבעה כי התובע לא הוכיח עילת פינוי.
השופטת קבעה כי תנאי הסכם השכירות מקימים לו עילת פינוי רק אם הנתבעים מפסיקים בפועל לשלם את דמי השכירות או לא עומדים באחת ההתחייבויות שלהם לפי ההסכם, אך התובע לא הראה שהייתה כאן הפרה.
כך למשל, השופטת התרשמה כי ההסכם לא אוסר על השוכרים לקזז כספים שהוציאו על תיקונים בדירה משכר הדירה, וכי עצם ההודעה על כוונת קיזוז לא נחשבת להפרת הסכם.
יתרה מכך, השופטת קבעה כי אין הוכחה לכך שהתובע לא ידע שהשוכר נמצא בהליכי פשיטת רגל, ומכל מקום, הדבר לא מהווה עילה לפינוי הדירה.
לבסוף היא כתבה כי "ככל שהתובע מרגיש מאויים, תביעת פינוי אינה נותנת מענה לאיומים".
לפיכך, התביעה נדחתה כאמור, והתובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 2,500 שקלים.
עו"ד טל רכטמן
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.