התובעת טענה כי במהלך עבודתה בקטיף פירות אצל הנתבע, היא מעדה מסולם רעוע וניזוקה קשות. בכתב ההגנה נטען כי האיש היה רק שכיר בחברה שהעסיקה אותה. בית המשפט אישר את דחיית התביעה
תושבת מג'דל כרום הגישה תביעה לבית משפט השלום בחיפה, בטענה שבמהלך עבודתה אצל הנתבע היא נפלה מסולם ונפצעה קשה בברכה, כך שעליו לפצותה. ואולם לטענת ההגנה המרכזית של הנתבע האישה לא ציפתה: לדבריו הוא כלל לא היה המעסיק שלה, ומכאן שאין ביניהם יריבות משפטית והתביעה נעדרת עילה. לאחרונה הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לדחיית התביעה, שאושרה על-ידי השופטת ברכה לכמן.
התביעה הוגשה לבית המשפט לפני כשלוש שנים, באמצעות עו"ד רים הוארי. סופר בה שהתובעת (60), תושבת מג'דל כרום, החלה לעבוד באפריל 2018 אצל הנתבע, תושב כפר שמאי, בקטיף פירות וירקות. לטענתה, כבר ביומה השני בעבודה היא עברה תאונת עבודה שגרמה לה נזקי גוף קשים.
לדברי האישה, כחלק מעבודתה בקטיף היא נדרשה לעלות על סולם לא תקני, שניצב על אדמה חקלאית מלאה בחצץ ובאבנים. התוצאה, לטענתה, הייתה קשה: היא סיפרה שתוך כדי שמתחה את גופה כדי להגיע לפירות, הסולם החל להתנדנד והיא איבדה שיווי משקל ונפלה ארצה. ממקום התאונה היא פונתה לדבריה לבית החולים "זיו" בצפת עם שטף דם ושבר בברך. בהמשך היא הועברה למחלקה האורתופדית בבית החולים, שם עברה ניתוח לקיבוע השבר.
בתביעה נטען שבסך הכול עברה האישה חמישה ניתוחים בברך הפגועה, לצד תקופת שיקום ממושכת וריתוק למיטה למשך כחצי שנה. עוד נטען שלצד נזקיה הפיזיים, בעקבות התאונה פיתחה התובעת קשיים נפשיים המתבטאים בין היתר בחרדה, פוסט טראומה ודיכאון. בתביעה צוין כי ביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה.
רשלנות?
בהיבט המשפטי טענה העובדת כי הנתבע התרשל כלפיה כמעסיק, כשבין היתר לא דאג לסביבת עבודה בטוחה והרשה לה, בהיותה עובדת חדשה, לעבוד בגובה על סולם לא יציב. אלא שאז הגיש הנתבע, באמצעות עו"ד אורן שילוביצקי, כתב הגנה שטרף את כל הקלפים.
הוא טען שבינו לבין התובעת לא קיימת יריבות משפטית ותביעתה נגדו נעדרת עילה, שכן שהוא לא היה המעביד שלה, אלא רק שכיר בחברה שהעסיקה אותה. טענה נוספת שהעלה האיש הייתה לחוסר סמכות מקומית שכן בהתאם למקום מגוריו, בית המשפט בחיפה מנוע מלדון בעניינו. ואכן, בהמשך הועבר ההליך לבית המשפט בטבריה.
לצד הטענה שאינו המעסיק, טען הנתבע לגופו של עניין שהתובעת בכלל לא נפגעה או סבלה מכאבים בעקבות התאונה. לחלופין נטען שהתאונה התרחשה כתוצאה מרשלנות העובדת בלבד, באופן שיש לייחס לה אשם תורם של 100%. טענת הגנה מהותית נוספת נגעה לכך שהתביעה ממילא "נבלעת" בתגמולי ביטוח לאומי שאושרו לאישה, עקב הכרתה כנפגעת עבודה.
בשבוע שעבר, כשלוש שנים לאחר פתיחת ההליך, הגיע המפנה הדרמטי לו ייחל הנתבע: הצדדים חתמו על בקשה מוסכמת לדחיית התביעה, ללא צו להוצאות, לאחר משא ומתן שבמהלכו הבינה התובעת, כנראה, שהנתבע אינו הכתובת לדרישת הפיצוי שלה.
בהתאם לכך אישרה השופטת לכמן את הבקשה ובכך הביאה לסיום ההליך המשפטי, וזאת מבלי שהנתבע יצטרך לשלם ולו שקל אחד כפיצוי לתובעת.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.