בעלת רשת המסעדות "קינג ג'ורג'" ניהלה משא ומתן לשכור נכס ברמת החייל. ביהמ"ש קבע שבעלת הנכס אמנם התנהלה בחוסר תום לב כשלא עדכנה את הרשת על שהיא מנהלת משא ומתן מקביל עם שוכר פוטנציאלי, אולם הרשת אינה זכאית לפיצוי כיוון לא הוכיחה שנגרם לה נזק ממשי.
חברת "לאנדורה השקעות" היא חברת אחזקות המנהלת קבוצת חברות ומותגים בתחום המזון, בהן רשת המסעדות "קינג ג'ורג'". חברת "אדני חנה" היא בעלת זכויות בקומת הקרקע ברחוב הברזל 3 שבשכונת רמת החייל בתל אביב.
לייעוץ במקרקעין
פנו ל- עורך דין מקרקעין
עד מאי 2012 השכירה אדני את הנכס למסעדת ה"ג'ירף". ולאחר סיום החוזה ביניהן ניהלו לאנדורה ואדני משא ומתן להשכרת הנכס, בסיוע מתווך. תחילה, המשא ומתן נכשל אך כעבור מספר חודשים שוב חודש הקשר בין שתי החברות.
במו"מ המחודש, חיפשו הצדדים את עמק השווה בכל הנוגע לדמי השכירות של הנכס, שנעו בין 40 ל-30 אלף שקל לחודש, עם אחוזים מהפדיון, והועברו ביניהם טיוטות של חוזי השכירות. אלא שבנובמבר 2012, הודיעה אדני ללאנדורה שלבסוף השכירה את הנכס לשוכר חדש, ובכך מסתיים המו"מ ביניהן.
מתוסכלת מהמהלך, בפברואר 2013 הגישה לאנדורה תביעה לבית משפט השלום בתל אביב.
לטענתה, אדני התנהלה בחוסר תום לב כשהפסיקה את המו"מ ללא סיבה מוצדקת – מסחרית או משפטית, ולכן עליה לשלם פיצויי קיום, שיעמידו אותה במצב בו הייתה לו היה נכרת ההסכם. לאנדורה הסבירה שהיא הופתעה לחלוטין כשגילתה שאדני למעשה ניהלה מו"מ במקביל, מבלי לומר לה על כך דבר.
אדני לעומתה טענה שנהגה בתום לב, משום שמתחילת המו"מ הראשון, עוד במאי 2012, היא יידעה את לאנדורה כי היא מנהלת מו"מ עם שוכרים פוטנציאליים אחרים. במצב כזה, טענה, היא הייתה רשאית להעדיף הצעה טובה יותר ולהפסיק את המו"מ עם לאנדורה, ולכן לא מגיע לה שום פיצוי.
אדישות תהומית
השופט רונן אילן קבע שהנתבעת לא גילתה לתובעת על קיומו של המו"מ המקביל, ולא נתנה לה הזדמנות הוגנת להתייחס להצעה המתחרה. כך יצא, שהנתבעת בחרה לקטוע את המו"מ בשלביו הסופיים והתקשרה בחוזה שכירות עם המתחרה. בכך, קבע השופט, התנהלה הנתבעת באדישות תהומית לאינטרסים ולנזקים של התובעת, והפרה את חובתה הבסיסית לנהל מו"מ בתום לב.
עם זאת, השופט דחה את התובעת שמגיעים לה פיצויי קיום. הנתבעת אמנם נהגה בחוסר תום לב, ולכן היא חייבת לפצות את התובעת, אך הפיצוי שמגיע לה הוא פיצוי הסתמכות בלבד – שיעמיד אותה במקום בו הייתה לולא נכנסה למו"מ.
אלא שהתובעת בכלל לא התייחסה לעלויות שהשופט ציפה שתבקש עליהן פיצוי, כמו עלויות מתווך, עלות שירותי עו"ד, השקעת הזמן של מנהלי החברה ואובדן הזדמנויות עסקיות אחרות. למעשה, הנזק היחיד לו טענה הוא הפגיעה בזכיין שהיה אמור לקבל את הנכס, אולם גם שם לא הציגה הפסד ממשי.
כך, קבע השופט אילן, למרות ההכרה בזכות התובעת לפיצויי הסתמכות על הפרת חובת תום הלב של הנתבעת, היא לא הוכיחה את הנזקים שנגרמו לה.
בנסיבות אלו נאלץ השופט לדחות את התביעה, אך בשל התנהלותה הבלתי ראויה של הנתבעת, ציין שלא יחייב את התובעת בהוצאות משפט.
- ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד נחום שר עוסק בדיני מקרקעין, צכנון ובינוי ותמ"א 38
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.