האב צץ בבית המלון ולקח משם את הבנות עד שהמשטרה התערבה כעבור שבוע. "צריך קושי לב מיוחד כדי להתעמר במי ששרד מן התופת", כתב השופט והורה על הפסקת זמני השהות של האב ל-45 ימים
השופט ארז שני מבית המשפט למשפחה בתל אביב הורה על הפסקה זמנית של זמני שהות של אב שנטל את בנותיו מבית מלון אליו פונו בעקבות מלחמת חרבות ברזל והחזיר אותן רק כעבור שבוע בהתערבות המשטרה. מעתה, על כל איחור של יותר מ-10 דקות בהחזרת הבנות האב יחויב לשלם לאם 1,500 שקל ליום.
האם ובנותיה הן תושבות העיר שדרות, שספגה עם פרוץ המלחמה פגיעה קשה, בין היתר בקרב ההירואי שהתנהל בתחנת המשטרה בעיר ובסביבתה, ובכמות מטחי הרקטות. בעקבות זאת, הן פונו למלון בים המלח יחד עם כל תושבי העיר שהסכימו להתפנות ואשר שרדו.
באחד הימים הופיע האב בבית המלון ולקח משם את הבנות. הוא החזיר אותן רק אחרי שבוע בעקבות התערבות של המשטרה ובהוראת בית המשפט.
לטענת האב הייתה הסכמה עם אחותה של האם שהוא ייקח את הבנות באותו יום או שייסע איתן לאילת, מה שלא קרה לבסוף. לדבריו, הוא לא החזיר אותן כי האם "נעלמה" והתחמקה ממנו, והיא נוהגת שלא לענות לו בטלפון.
מדובר באב שכבר הפר בעבר פסק דין בעניין זמני שהות, והופיע בעיר המגורים ובמוסדות החינוך של הילדים כשהוא מתחשב רק בעצמו. בית המשפט התערב אז, הורה על הרחקתו מהאם, והזהיר אותו מפני הפרה נוספת של זמני השהות.
שור מועד
"צריך אדם לקושי לב מיוחד כדי להתעמר דווקא במי ששרד מן התופת", כתב השופט ארז שני בפסק הדין. הוא ציין כי העובדה שמתנהלת בימים אלה מלחמה מחייבת את האזרחים לאחריות אישית מוגברת, קל וחומר שמלחמה אינה הזדמנות לרשעות, להתחכמות או להתנהגות פוגענית.
לדבריו השופט, ניסיונו של האב להציג את האם כמי שנעלמה או התחמקה הוא "רשעות גרידא", שכן הוא ידע היטב היכן היא נמצאת. הוא הוסיף כי מעצם הופעתו הפתאומית בבית המלון, הוא למד שהאב התכוון מראש לנצל את המצב על מנת להכביד ולהקשות.
עוד ציין השופט כי אינו מאמין לגרסת האב שהייתה הסכמה שייקח את הבנות באותו יום או שייסע איתן לאילת. האב עצמו אומר שההסכמה הייתה עם אחותה של האם ושזו חזרה בה. בכל מקרה, הוא לא סיפק הסבר הגיוני לכך שלא החזיר את הבנות בתום זמני השהות.
האב תירץ את מעשיו בכך שהתובעת לא ענתה לו לטלפון בזמן שאפילו לא טרח לשלוח הודעה על העיכוב לה או לאחותה, והשופט ציין כי איננו בטוח שניסה בכלל להתקשר.
עוד הוסיף השופט כי התובעת נאלצה בשעת מצוקה, כשאין לה אפילו תחנת משטרה לפנות אליה בשדרות, לפנות לבית המשפט ולבקש מעורבות משטרתית.
"אם רצה הנתבע לפגוע ולפצוע את התובעת צלחה דרכו", כתב השופט והוסיף כי: "רשעות גרידא אינה זוכה לסבלנות לא בימי מלחמה ולא בימי שלום ומבחינתי הנתבע הוא 'שור מועד' החוזר על מעשיו שוב ושוב".
בנסיבות אלה הורה השופט כי במהלך 45 הימים הקרובים יופסקו זמני השהות לבל יחזור הנתבע לתעלוליו. בנוסף הוא קבע כי לכשיתחדשו זמני השהות, כל איחור בהחזרת הבנות העולה על 10 דקות יחייב את האב בתשלום לתובעת בסך 1,500 שקל לכל יום או חלק מיום.
האב חויב בהוצאות הסיוע המשפטי בסך 10,000 שקל.
- ב"כ האם: עו"ד שירי בקשט מהסיוע המשפטי
- ב"כ האב: לא צוין
עו"ד יפעת בנג'אן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.