במכתב ששלח ציין האיש שבנו הבכור במצב אובדני ושהילדים רעבים ונמצאים רוב הזמן לבד. ביהמ"ש לא האמין לטענתו כי מדובר בדברי אמת שחש חובה להתריע לגביהם. כוונתו הייתה להשפיל את האם ולבזות אותה.
בית המשפט למשפחה בירושלים חייב לאחרונה אב לשניים לשלם לאמם 25 אלף שקל כפיצויי לשון הרע והוצאות, בעקבות מכתב ששלח למעסיקיה, במסגרתו הציג אותה כאם מתעללת שמפקירה את ילדיה. האב טען שכתב דברי האמת כדי ליידע את המעסיקים ששעות העבודה הארוכות של האם מובילות להזנחת הילדים, אלא שסגן נשיא בית המשפט השופט נמרוד פלקס דחה את דבריו מכל וכל וקבע כי שיתוף המעסיקים בתחושות הלא מבוססות נעשה בחוסר תום לב ובמטרה להשפיל את האם ולבייש אותה.
התביעה, שהגישה האם באמצעות עו"ד זאב פרל ממשרד עורכי הדין פרל-טביב, עסקה במקור בשלושה פרסומים אולם מאחר שלא הציגה אותם במדויק התמקד ההליך בפרסום השלישי – אותו מכתב ששלח בעלה לשעבר ואבי ילדיה לאחראי על מחלקת הרווחה במועצה בה היא מתגוררת, וכן לסגן ראש היישוב ומנכ"ל היישוב – הממונים עליה בעבודתה.
במכתב הוא "דיווח" כי האם עובדת שעות ארוכות ומזניחה את ילדיה, עד כדי כך שבנו הבכור איים להתאבד. לטענתו, הילדים נמצאים רוב הזמן לבד ורעבים ללחם, ולעיתים הם ישנים במסדרונות העירייה.
האב, שיוצג באמצעות עו"ד באסל איסמעיל, טען כי הוא מוגן מפני התביעה מפני שתוכן המכתב היה אמת, והוא נהג בתום לב שכן חש מחויב לדווח על העניין.
אולם האם חזרה וטענה שתוכן הדברים שקרי ולא היה כל עניין ציבורי או אחר למסור את המכתב לממונים עליה, שאין להם כל קשר למחלקת הרווחה.
עדיין מנסה להכתיב לה איך לחיות
סגן הנשיא נמרוד פלקס דחה את טענות האב אחת לאחת. ראשית, הוא ציין כי כדי לטעון להגנה של "אמת בפרסום" יש להוכיח ברמה העובדתית שהדברים נכונים. אלא שאל מול עדותה המהימנה של האם עמדה עדותו היחידה והלא אמינה של האב, שקרסה בחקירה הנגדית, וגובתה בסרטונים שבהם הכניס לילדים מילים לפה והדריך אותם לדבר רעות על אמם.
שנית, השופט לא סבר שהאב שלח את המכתב לממונים בתמימות. לדבריו, לו היה נוהג בתום לב, היה פונה לבירור מול האם לפני שעירב את המעסיקים שלה בסוד העניינים והשתמש בילדים כדי להשחיר את פניה.
השופט הוסיף כי גם בהנחה שהמכתב נשלח כדי לגרום לממונים להקל בשעות העבודה של האם, עדיין הנוסח שבו השתמש האב היה מבייש ולא סביר.
"... לא ברור מדוע זה נדרש לפרט בפרסום את אמירותיו האובדניות לכאורה של מי מהילדים, תוך יצירת מצג שבפנינו אם מתעללת ומפקירה – להבדיל מאם המועסקת היקף משרה, אשר אינו משביע את רצונה גרושה, אשר דומה שאף לאחר הגירושין מנסה להכתיב את אורחות חייה", כתב.
לסיכום השופט ציין כי לא שוכנע שאב כתב את הדברים מתוך דאגה כנה לשלום הילדים. "התרשמותי היא, כי כוונת הנתבע הייתה למעשה ההיפך הגמור, קרי – פנייה אל מעבידי התובע בכדי לבזותה ולהשפילה...".
באשר לסכום הפיצוי נקבע כי מצד אחד מדובר במכתב שהגיע רק לשני גורמים לא רלוונטיים, ומצד שני התובעת אכן חשה מושפלת ומבוישת ויש להעביר מסר מרתיע מפני פגיעה בשם הטוב. בהתחשב בכך, החליט השופט לחייב את האב ב-17,000 שקל בנוסף ל-8,000 שקל הוצאות משפט.
לפסק הדין בתיק תלה"מ 56328-06-18
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.