המחוזי אישר אומנה זמנית עד להכרעה בהליך אימוץ בו פתחו רשויות הרווחה עקב ההיסטוריה של שני ההורים – שכבר איבדו משמורת על ילדיהם האחרים בשל הזנחה וחוסר נכונות לקבל עזרה
ערעור שהגישו הורים לתינוק בן חודשיים וחצי על החלטת בית המשפט למשפחה להשאירו במשפחת אומנה זמנית עד להכרעה בהליך אימוץ שמתנהל בעניינו נדחה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. השופט נפתלי שילה קבע כי ההחלטה הייתה נכונה בהתחשב במידע שמסרה הרווחה על ההורים – פגועי נפש שכבר איבדו משמורת על ילדיהם האחרים עקב הזנחה קשה – והעיד כי נכון לעכשיו הם לא מסוגלים לדאוג לתינוק.
ימים ספורים אחרי שנולד החליטו שירותי הרווחה לפתוח בהליכי אימוץ ולהעביר את התינוק למשפחת אומנה. ההחלטה נלקחה על סמך היכרות מוקדמת עם ההורים – שניהם סובלים מבעיות נפש ואיבדו משמורת על ילדיהם האחרים עקב הזנחה קשה ואלימות.
לאם, הסובלת מהפרעת אישיות וחוסר בשלות רגשית, חמישה ילדים. עם שני ילדיה הגדולים (מאב אחר) היא לא בקשר כבר 8 שנים. שני ילדים נוספים, בן ובת משותפים לה ולבן זוגה הנוכחי, נמצאים במשפחת אומנה. מצבו של הילד בן ה-6 קשה והוא סובל מבעיות הרבות ואילו בעניינה של הבת בת השנתיים נפתח הליך אימוץ. גם האב אובחן עם הפרעת אישיות, השתמש בעבר בסמים קשים והיה מעורב באירועי אלימות.
בפברואר האחרון בית המשפט אישר את הוצאת התינוק לאומנה אם כי הדגיש כי מדובר באומנה זמנית בלבד נוכח העובדה כי הליכי האימוץ רק החלו והמסוגלות של ההורים עדיין לא נבחנה לעומק.
אבל ההורים הגישו על כך ערעור וביקשו לקבל את הילד חזרה. הם טענו ביו היתר כי לא הוכח שהשהות איתם תסכן אותו ולא הייתה הצדקה להעבירו לאומנה עוד לפני שהליך האימוץ הוכרע. בתוך גם הם הביעו חשש כי ככל שהזמן יחלוף ההחלטה תהיה בלתי הפיכה.
היועץ המשפטי לממשלה טען מנגד שההחלטה הייתה נכונה על רקע המידע שהצטבר במסגרת הליכי הנזקקות שהתנהלו בנוגע לשני הילדים האחרים. הודגש כי הרווחה ניסתה לסייע להורים להתמודד עם גידול הילדים אבל הם סירבו לשתף פעולה ולא הראו נכונות להשתפר ולהתמודד עם הבעיות שלהם. היועמ"ש פירט על ההזנחה הקשה שחוו שני הילדים והדגיש כי גם לתינוק נשקפת סכנה.
יקבלו הזדמנות להוכיח אחרת
בפסק הדין שכתב השופט נפתלי שילה בהסכמת סגן נשיא בית המשפט שאול שוחט והשופטת עינת רביד, נקבע כי במקרה החריג הזה הייתה הצדקה להעביר את התינוק למשפחת האומנה עד להכרעה בשאלת האימוץ כדי למנוע ממנו נזק.
השופט ציין כי בפני בית המשפט נפרשה תשתית עובדתית מוצקה שמעידה לכאורה כי ההורים לא מסוגלים לטפל בו. הוא הפנה לכך שהילדים האחרים סבלו מהזנחה קשה ביותר וכי ההורים דחו את הניסיונות הרבים של רשויות הרווחה לסייע להם וסירבו לשתף פעולה עם כל עזרה טיפולית וכלכלית.
בנסיבות אלה טוב עשתה הרווחה כשנקטה בהליכי האימוץ והוציאה את התינוק למשפחה שיכולה לספק את צרכיו. בתוך כך הדגיש השופט כי ההחלטה הזמנית לא אומרת בהכרח שההליך יסתיים באימוץ. ההורים עוד יקבלו הזדמנות להוכיח את המסוגלות שלהם לגדל את הילד ויש לסמוך על בית המשפט שינהל את ההליך "בזריזות ובמהירות הראויה על מנת שלא ייקבעו 'עובדות בשטח' שיקשו על הקטין ככל שיתברר שיש להשיבו להוריו".
ההורים לא חויבו בהוצאות.
עו"ד שמואל גרוס
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.