הילדה, כיום בת 5, גדלה אצל שכנים של הוריה מאז הייתה בת 3 חודשים. בית המשפט דחה את בקשת היועץ המשפטי לממשלה להכריז עליה כבת אימוץ וקבע כי לא הוכח שהוריה לא מסוגלים לטפל בה
ב-2015 אם לשלושה ילדים רכים קפצה מחלון ביתה שבקומה השלישית. היא שרדה את ניסיון ההתאבדות אך הילדים הוצאו מהבית. התינוקת נלקחה לבית השכנים ומאז הם משמשים לה משפחת אומנה והביעו רצון לאמצה. בקשה שהגיש היועץ המשפטי לממשלה להכריז עליה כבת אימוץ נדחתה לאחרונה. בפסק הדין נדחו טענותיו כי ההורים הזניחו את הילדים וכי האב התעלל מינית בבת הגדולה.
לפני כ-5 שנים ביצעה האם ניסיון התאבדות אימפולסיבי, כשקפצה מחלון ביתה בזמן שילדיה ובעלה שוהים בחדר סמוך. היא אושפזה במחלקת טיפול נמרץ ובהמשך עברה ניתוחים לאיחוי שברים בעמוד השדרה. כעבור שלושה חודשים היא שוחררה מבית החולים.
המשפחה לא הייתה מוכרת לשירותי הרווחה. זמן קצר לאחר האירוע נלקחו שני הילדים הגדולים, בת שלוש ושלושה חודשים ובן שנתיים לביתם של קרובי משפחתם של ההורים שהתנדבו לעזור. התינוקת הקטנה, שהייתה בת שלושה חודשים, נלקחה לבית השכנים.
כבר במהלך האינטראקציה הראשונית בין קרובי המשפחה לשירותי הרווחה הם תיארו את האב כאדם אימפולסיבי, קר ו״מתוכנת״ והוסיפו שייתכן שהוא היה אלים כלפי האם. בהמשך העלו חשדות כי האב התעלל מינית ופיזית בבת הגדולה ותיארו אותו כ״פדופיל״. האשמות אלה הכניסו את רשויות הרווחה לפעולה, נעשתה פניה לבית המשפט לנוער ביחס לשלושת הילדים ובסופו של דבר התגלגלו הדברים להגשת בקשה להכרזה על הבת הצעירה כבת אימוץ.
הילדים הגדולים גדלו אצל הקרובים כשלוש שנים והאחרונים אף הביעו רצון לאמץ אותם אך חזרו בהם. בשלב זה הם עברו למקלט חירום וכיום הם במשפחת אומנה. השכנים עמדו על רצונם לאמץ את הבת הצעירה.
בבקשה שהגיש היועץ המשפטי לממשלה להכריז עליה כבת אימוץ הוא טען שההורים הזניחו את הילדים. היועץ תיאר בעיות רגשיות והתפתחותיות חמורות מהן סובלים הילדים. עוד נטען שהאב התעלל מינית ופיזית בבת הגדולה והיה אלים גם כלפי האם.
ההורים הכחישו את הדברים. האם סיפרה כי היו בעברה אפיזודות דיכאוניות. במהלך ההיריון האחרון ביקשה להפסיק את התרופות הפסיכיאטריות שנטלה ופנתה למטפלת הומאופתית שהמליצה לה להקטין בהדרגה את המינון. לדבריה, זו הייתה ״טעות חייה״ שהביאה להתדרדרות מהירה במצבה הנפשי עד לניסיון ההתאבדות.
מסוגלות הורית סבירה
השופט שלמה אלבז דחה את הבקשה. הוא ציין כי גורמי הרווחה הסתמכו על הדיווחים שמסרו הקרובים ביחס למצבם של הילדים הגדולים וקיבלו על בסיסן החלטות מבלי לבדוק אותן לעומק. בהמשך התברר שחלק מהדיווחים היו מוגזמים ולא מדויקים.
בנוסף, לא רק שהאב לא הורשע בהתעללות מינית בילדה הגדולה אלא לא הוגש כנגדו כתב אישום, למרות שהוא נחקר תחת אזהרה והילדה נחקרה על ידי חוקרת ילדים שלוש פעמים. היועץ המשפטי לא הוכיח בראיות אחרות שהאב פגע מינית בילדה ובבדיקה התפתחותית שנערכה לה לא נמצא רמז לכך.
עוד הסתמך השופט על חוות דעת של מומחית שמונתה על ידו שקבעה כי לשני ההורים מסוגלות הורית סבירה וכי עם עזרה והדרכה תפקודם יהיה טוב. השופט הוסיף כי כיום האם מאוזנת תרופתית ומצבה הנפשי יציב.
בסוף דבריו מתח השופט ביקורת על תפקוד שירותי הרווחה במקרה זה וכתב כי נראה שהם נכנעו ללחץ משפחות האומנה וישרו עמן קו.
ההורים יוצגו על ידי הלשכה לסיוע משפטי ולכן לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ היועמ״ש: עו"ד נטלי מופסיק
- ב״כ האם: עו"ד אתי גוהר
- ב״כ האב: עו"ד תמר ברש-אבירם
עו״ד אלכס פטקין
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.