בעל מחסן התנגד לתמ"א בבניינו בטענה שמגיעות לו זכויות בנייה יחסיות כמו לשאר בעלי הדירות. המפקח הבהיר שפגיעה בשוויון נבחנת בין שווים
"בעל מחסן בבית משותף לא זכאי לאותן תמורות שמקבלים בעלי דירות במסגרת תמ"א 38", כך כתב המפקח על המקרקעין בפתח תקווה, מאיר פורת, בדחותו התנגדות של בעל מחסן בעיר לתמ"א בבניינו. לצד זאת, המפקח קיבל את דרישת בעל המחסן לקבל שכירות חודשית על הנכס במהלך ביצוע העבודות.
הבניין המדובר, ברחוב היבנר שבפתח תקווה, מתנשא לגובה ארבע קומות, ומכיל שש דירות ומחסן. באפריל 2020 נחתם בין ששת בעלי הדירות לבין חברה יזמית הסכם לביצוע עבודות תמ"א בבניין. בין היתר נקבע בהסכם שרק ששת הדירות יקבלו תוספת שטחים בדמות הוספת ממ"דים ומרפסות. בעל המחסן, שלא אהב את מידורו מהטבות הפרויקט, סירב לשתף עמו פעולה.
בתביעה שהגישו נגדו בעלי הדירות, הם טענו שמדובר בדייר סרבן שלמרות כל ההצעות שניתנו לו – כמו שיפוץ הנכס או רכישתו על-ידי היזמית במחיר אטרקטיבי – מתעקש שלא לחתום על ההסכם. לטענתם, בשל סירובו העיקש מוצדק להסמיך את בא-כוחם לחתום בשמו על הסכם התמ"א, ובכך לקדם את הפרויקט.
לעומתם טען בעל המחסן כי סירובו מושתת על הפגיעה הקניינית שתיגרם לו אם ימומש הסכם התמ"א. לעמדתו, כשם שבעלי הדירות עתידים לקבל במסגרת הפרויקט תוספת שטח, כך גם לו מגיעות זכויות בנייה יחסיות בהתאם לגודלו של המחסן. בתוך כך הנתבע דרש שתשולם לו שכירות חודשית עבור המחסן במהלך ביצוע עבודות התמ"א.
להשוות תפוחים לתפוחים
המפקח פורת דחה את טענת בעל המחסן לפיה הפרויקט המתוכנן מקפח אותו בהשוואה לבעלי הדירות. הוא הדגיש שאת הבחינה לפגיעה בשוויון יש לבצע תוך השוואה בין שווים, ולא בין מי שקיים שוני מהותי ביניהם. תוך ציטוט מהפסיקה הסביר המפקח שדין מחסן אינו כדין דירה לעניין השוויון בתמורות בפרויקט תמ"א, כאשר עצם השוואה בין שני הנכסים הללו מנוגדת לעקרון השוויון.
"אומנם מחסן יכול להיחשב כ'דירה' לעניין חוק המקרקעין", כתב המפקח, "אך אין בכך כדי להשפיע על התמורה המתקבלת מכוח חוק החיזוק. שכן, ככלל, מחסן לא זכאי מתוקף תוכנית תמ"א 38 לזכויות בנייה, ואלו מוענקות עבור דירות המגורים ולא עבור מחסן, אף אם הוא רשום כיחידה עצמאית נפרדת. נושא זה אינו במחלוקת".
בשולי הדברים ציין המפקח כי הגם שבעל המחסן אינו זכאי לתמורות מכוח תמ"א 38, היזמית במקרה זה הלכה לקראתו והציעה לו הצעות נדיבות כמו שיפוץ המחסן או רכישתו על-ידה בסכום גבוה. למרות זאת, הוא נותר בסירובו העיקש.
בנסיבות אלה המפקח דחה את טענת בעל המחסן לפיה הסכם התמ"א עליו הוא מסרב לחתום אינו שוויוני. בהתאם לכך הוא דחה את טענתו לפיה מגיעה לו תמורה זהה לזו שמקבלים בעלי הדירות במסגרת ההסכם.
לצד זאת, המפקח קיבל את דרישת בעל המחסן שישולמו לו דמי שכירות במהלך ביצוע עבודות התמ"א, אז תימנע ממנו הגישה לנכס. הוא העמיד את גובה התשלום על 500 שקל לחודש וחייב את בעלי הדירות, באמצעות החברה היזמית, לשאת בו.
לבסוף קבע המפקח שבא-כוח בעלי הדירות ימונה לצורך חתימה בשם בעל המחסן על הסכם התמ"א, לצורך קידום הפרויקט. בעל המחסן חויב לשלם לתובעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 שקל, והוחלט כי ניתן לקזז את התשלום למול השכירות על המחסן.
- ב"כ התובעים: עו"ד שלומית שרדני-יצחקוב
- ב"כ הנתבע: עו"ד נעה פייס
לפסק הדין המלא בתיק מס' 6/264/2023
עו"ד בעז עמיר
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.