התנועה ניסתה להטיל את האחריות לפיצוי הנער על הקיבוץ שבו קיימה את הפעילות בטענה שהכביש היה משובש. אלא שהשופט לא אפשר לה להתחמק וקבע שהיא הייתה זו שהתרשלה.
בית משפט השלום בהרצליה פסק באחרונה כ-435 אלף שקל פיצויים לצעיר שנפגע בידו במהלך פעילות של תנועת הצופים בקיבוץ מעגן מיכאל. אף שלא הוכח בפניו מה בדיוק גרם לנפילה, השופט יוסי ברכיה הטיל על התנועה את מלוא האחריות לנזקי הצעיר מאחר שהפעילות התקיימה במקום חשוך.
המקרה אירע באוקטובר 2009 במהלך פעילות שהתנועה קיימה בשעות הערב. באותה תקופה הצעיר היה בן 12 שנים.
לאחר כשש שנים, הצעיר הגיש תביעת פיצויים נגד התנועה ונגד חברת הביטוח שלה (כלל). לדבריו, הוא ויתר החניכים התבקשו לרוץ במעגלים על הכביש כשלפתע מעד ושבר את ידו השמאלית.
טענתו הייתה כי התנועה אחראית למלוא נזקיו משום שהפעילות התקיימה על כביש משובש ובמקום לא מואר. מומחה מטעמו קבע כי הוא נותר עם נכות רפואית בשיעור 14.5%. לטענת התובע, מאז המקרה הוא סובל מכאבים ומחולשה בידו שמקשים עליו להשתלב בעבודות פיזיות. על כן, הוא סבר כי נגרמה לו נכות תפקודית בשיעור גבוה מנכותו הרפואית.
מנגד, תנועת הצופים הציגה חוות דעת מומחה מטעמה שלפיה לתובע נגרמה נכות רפואית בשיעור של 10% בלבד, וטענה שלא נגרמה לו כל מגבלה המצדיקה קביעת נכות תפקודית. כהוכחה לגרסתה, היא הציגה סרטון ותמונות מהשנים האחרונות, בהם התובע נראה מבצע פעולות שונות עם היד בעת שהוא מתאמן, עובד ומבלה עם חבריו.
בנוסף, התנועה הגישה הודעת צד שלישי נגד קיבוץ מעגן מיכאל שבו התקיימה הפעילות, בטענה שהוא אחראי לכביש המשובש.
הקיבוץ כפר באחריותו בטענה שלא הוכח שהתובע נפל כתוצאה משיבוש בכביש. הקיבוץ הפנה לפערים שעלו בגרסתו בנוגע לאופן שבו הוא נפל: לרופאיו סיפר שנפל משום שרגלו נתקעה בסדק שהיה בכביש, ואילו למומחי הצדדים מסר שנפל כתוצאה מחפץ שהיה במקום.
אחריות מוגברת כלפי צעירים
השופט ברכיה דחה את ההודעה שהוגשה כנגד הקיבוץ לאחר שלא הוכח בפניו מה היה טיב המפגע שגרם לנפילת התובע. בתוך כך, הוא הדגיש כי לא כל נפילה במקום ציבורי "מובילה למסקנה כי הרשות המקומית התרשלה", מה גם שרשות – ובמקרה זה הקיבוץ – לא יכול להיות אחראי לכל הנעשה בשטחו.
לעומת זאת, התביעה כנגד תנועת הצופים התקבלה במלואה. השופט הסביר כי על התנועה מוטלת אחריות מוגברת כלפי החניכים משום שהם ילדים, שמטבע הדברים החושים שלהם לא מפותחים כמו אלה של המבוגרים. בנוסף, השופט קבע כי "העובדה שהתבצעה פעילות בחושך במקום ללא תאורה, מהווה כשלעצמה רשלנות של הנתבעת".
לצורך הכרעה בשיעורי הנכות, השופט ברכיה מינה מומחה מטעם ביהמ"ש שקבע כי הנכות הרפואית של התובע עומדת על 10%. מכאן, הוא פנה לבחון כיצד הנכות משפיעה על תפקוד התובע, ובסופו של דבר העמיד את הנכות התפקודית בשיעור זהה. בהקשר זה השופט הסביר כי עצם העובדה שהוא עובד ומבלה לא מעידה על כך שהוא לא סובל ממגבלה כלשהי.
בסיכומו של דבר, הנתבעת חויבה לשלם לתובע 435,300 שקלים, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום הפיצוי. הפיצוי נפסק עבור כאב וסבל, הפסדי שכר עתידיים, הוצאות רפואיות וכן העזרה שקיבל מקרוביו. בנוסף, התנועה חויבה לשלם לקיבוץ שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד טל-אור מועלם
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.