בני הזוג התגרשו כשנתיים אחרי שנישאו. האישה ביקשה מחצית מכל הזכויות שצבר הבעל מהמועד בו החלו לצאת, 7 שנים לפני החתונה. בית המשפט קבע שהיא לא הוכיחה כי הם היו ידועים בציבור בתקופה זו
השופטת הילה גורביץ שינפלד דחתה לאחרונה דרישה של אישה להחיל את הלכת השיתוף על התקופה בה בני הזוג יצאו יחד לפני החתונה. האישה תבעה זכויות בנכסים ובכספים שצבר בעלה החל מהמועד בו הכירה אותו, בו היו בני 17 ו-18. השופטת קבעה שהאישה לא הוכיחה את התנאים להכרה בידועים בציבור וכי כי בתקופה זו הזוג עדיין בחן את הקשר.
בני הזוג נישאו ב-2015 ונפרדו כשנתיים לאחר מכן. לשניים ילדה שנולדה אחרי פרידתם.
במסגרת התביעה הרכושית האישה טענה כי הצדדים היו ידועים בציבור החל מיולי 2009, כשהכירה את הנתבע. באותו זמן היא היתה בת 17 והוא בן 18. לטענתה, הם גרו בשכירות יחד החל משנת 2011.
האישה עתרה למחצית מזכויות הבעל שנצברו משנת 2009 ועד למועד הפרידה ממקום עבודתו, מחשבונות הבנק, מחלק מהזכויות בדירה, משווי הרכב ומחסכונות שהנתבע העביר לצדדי ג׳.
האיש טען מנגד כי הצדדים ניהלו מערכת יחסים במשך 8 שנים, מתוכן שנתיים וחצי במקביל לשירות הצבאי. במהלך השירות הוא יצא הביתה אחת לשבועיים ל-3 ימים בלבד וכל אחד גר אצל הוריו.
לטענתו, לאחר השירות השניים עברו לגור יחד אך ב-2014 לשם בחינת הקשר ביניהם נפרדו למשך 6 חודשים עד אוקטובר 2014. בנסיבות אלה לדבריו, אין להחיל את הלכת השיתוף על התקופה שלפני החתונה.
לא עמדה בנטל
השופטת הילה גורביץ שינפלד מבית המשפט למשפחה בחיפה הזכירה כי יש שני יסודות להכרה בידועים בציבור: חיי משפחה וניהול משק בית משותף. המבחן הוא כפול ומשולב ומטרתו איתור אורח חיים שדומה במהותו לאורח חיים של זוג נשוי. ״לא כל קשר שהוא בבחינת קשר רציני ולא "רומן סתם" עדיין הופך את הקשר לקשר של ידועים בציבור. יש לבחון האם הגיעו הצדדים לכלל גמירוּת דעת של שותפות גורל״, כתבה.
השופטת קבעה שהתובעת לא עמדה בנטל להוכיח שהצדדים היו ידועים בציבור. בין היתר, היא לא הציגה ראיות לחיי משפחה וקשירת גורל וגם לא הביאה דבר מה נוסף המעיד על כוונת שיתוף.
בנוסף, פרידת הצדדים ב-2014 מעידה כי הם בחנו את הקשר בתקופה זו ולא ניהלו חיי משפחה כבעל ואישה.
השופטת הדגישה כי בהתאם לפסיקה בית המשפט יטה ״למתוח אחורה״ את תקופת השיתוף רק במקרים מיוחדים בהם הוכיח אחד הצדדים כי מן הראוי להורות על חריגה מכללי איזון המשאבים מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג.
השופטת החילה על הזוג את הסדר איזון המשאבים החל ממועד הנישואין ועד הפרידה. בתוך כך היא קבעה שהנתבעת תחויב להחזיר לנתבע את ההלוואה שנטלה עבור דודתה מכספים משותפים לאחר הנישואין ללא הסכמתו, סך של כ-10,000 שקל.
התובעת חויבה בהוצאות בסך 8,000 שקל.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד שלמה אסרף
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.