כשבועיים לאחר חתימת החוזה קיבל הרוכש את הרכב יחד עם טופס גילוי נאות בו צוין שהמנוע הוחלף. בית המשפט המחוזי קבע שהחברה הייתה צריכה לעדכן אותו בפרט החשוב כבר בשלב המשא ומתן.
השופטת שרה דותן קיבלה לאחרונה ערעור שהגיש אדם שרכש ב-2011 רכב יד שנייה מסוכנות ״דוד לובינסקי״. השופטת קבעה שהחברה הפרה את חובת הגילוי כלפיו כשלא גילתה לו לפני חתימת החוזה שהמנוע ברכב הוחלף ומסרה לו את הנתון הזה רק במועד מסירת הרכב, כשבועיים לאחר מכן. היא קבעה שהעסקה בטלה ושעל החברה לפצות את הלקוח.
במאי 2011 הגיע האיש לאירוע מכירת מכוניות משומשות שארגנה חברת ״דוד לובינסקי״. הוא בחר בסיטרואן ג׳מפי 2008 והפקיד בידי נציג החברה 1,000 שקל. הנציג ערך מסמך לקוני בו נכתב שהלקוח רכש את הרכב ומחיר העסקה הוא 85,000 שקל במזומן.
כמה ימים לאחר מכן לקח הרוכש את הרכב לבדיקה במכון רישוי ובטופס לא צוין שהמנוע הוחלף במנוע משופץ. בנסיבות אלה הוא שילם ללובינסקי את מלוא התמורה והרכב נמסר לו בסוף חודש מאי לאחר שבוצעו בו תיקונים. במועד המסירה קיבל הרוכש מסמכים שונים ובהם טופס גילוי נאות בו נכתב שמנוע הרכב הוחלף כשנה קודם לכן.
בתביעה שהגיש נגד החברה הוא סיפר שברגע שגילה את דבר החלפת המנוע הוא שב למשרדי החברה וביקש לבטל את העסקה אך היא סירבה. הוא טען שלנוכח ההטעיה מצד החברה יש לבטל את העסקה. ואולם, ב-2015 בית משפט השלום בתל אביב דחה את תביעתו. בפסק הדין נכתב שהלקוח לא הוכיח שהמסמכים שקיבל עם הרכב נמסרו לו בחיפזון באופן שמנע ממנו בחינת תכנם. ביהמ״ש פסק כי מאחר שהלקוח חתם על המסמכים החברה עמדה בחובת הגילוי שחלה עליה ולא קמה לו זכות לביטול החוזה.
הרוכש הגיש ערעור על פסק הדין. לדבריו, המנוע שהותקן ברכב אינו זהה למנוע שהותקן על ידי היצרן והחברה הטעתה אותו באופן שמזכה אותו בביטול העסקה.
החברה טענה מנגד שלא נפל כל פגם בפסק דינו של בית המשפט ואין להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו.
חובת גילוי מיוחדת
השופטת שרה דותן מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבלה את הערעור. היא הבהירה כי החוק מטיל חובת גילוי מיוחדת על מוכר רכב משומש. בהתאם לחוק, על המוכר למסור לרוכש עד למועד חתימת החוזה טופס גילוי בו מפורטות הפגיעות שנגרמו לרכב. כלומר, החברה הייתה צריכה למסור למערער את טופס הגילוי עד למועד חתימת החוזה.
השופטת הוסיפה וקבעה שהמסמכים נמסרו למערער רק בסוף חודש מאי, במועד מסירת הרכב לידו. ואולם, מכיוון שמלוא תמורת הרכב שולמה על ידי המערער באמצע חודש מאי, זהו המועד בו היה על החברה למסור לו את כל המידע הרלבנטי כולל העובדה שהמנוע הוחלף.
״הימנעות ממסירת המידע עובר להשתכללות החוזה מהווה הפרה של חובת הגילוי בשלב הטרום חוזי ועולה כדי הפרתה של חובת תום הלב״, כתבה השופטת.
השופטת סיכמה שהחברה לא עמדה בחובת הגילוי והמערער זכאי לבטל את העסקה ולקבל פיצוי על הנזקים שנגרמו לו.
השופטת החזירה את הדיון לבית משפט השלום כדי שידון בסוגית הפיצוי ובתוצאות הכספיות של ביטול העסקה.
החברה חויבה בהוצאות בסך 5,000 שקל.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.