"הולך לאורגיות וכותב עליהן מאמרים": אקדמאי זכה בתביעת דיבה

במסגרת דיון בקבוצת אקדמאים בפייסבוק כתבה חוקרת תגובה פוגענית על מחקר של אחד מחברי הקבוצה. טענותיה כי היא זכאית להגנת אמת בפרסום ותום הלב נדחו

השופטת דלית ורד קיבלה לאחרונה תביעת דיבה שהגיש חוקר באקדמיה נגד חוקרת אחרת, בגין דברים שפרסמה לפני כשנתיים וחצי בקבוצת פייסבוק. הנתבעת כתבה שהתובע הולך לאורגיות ואז כותב על זה מאמרים, באופן שמרמז שמחקרו אינו עומד באמות המידה המקצועיות המקובלות. השופטת קבעה שמדובר בלשון הרע. 

התובע הוא אקדמאי שעוסק בין היתר במחקר וניתוח ביקורתי של מרחבים קווירים ופוליטיקה עירונית. הנתבעת גם היא אקדמאית ומנכל"ית של העמותה "מוניטור האקדמיה הישראלית".

הצדדים חברים בקבוצת הפייסבוק Academia-IL Network, מקום מפגש וירטואלי לאנשי אקדמיה.

במאי 2020 פרסמה חברת הקבוצה פוסט בו קראה לחברים המוזמנים לדבר בכנס לשאול מי הדוברות האחרות ולבקש שיהיו דוברות שהן נשים וגם ערביות, מזרחיות, בעלות מוגבלויות וכו׳.

בתגובה כתבה הנתבעת: "וגם בלונדיניות מתולתלות, רוסיות, גרושות...אז לא, האקדמיה צריכה לחתור למצויינות ותו לא. נשים צריכות להצליח בזכות זה שהן מעולות בתחומן". 

תגובת הנתבעת עוררה תגובות משנה מטעם חברי הקבוצה, להן הגיב התובע כך:

"למה צריך להאכיל טרולית מוכרת? תנו לה לקשקש, היא עושה בושות בעיקר לעצמה".  

הנתבעת השיבה בין היתר: "...אני חוקרת את האקדמיה. קראתי פעם מאמר של (התובע) שהיה אפשר להבין שהוא הולך לאורגיות בתל אביב ואז כותב עליהן מאמרים".

על רקע דברים אלה הוגשה תביעת הדיבה. התובע טען שמדבריה של הנתבעת עלתה כוונה לפגוע, בצורה הומופובית, בעבודתו האקדמית ובשמו המקצועי. הוא הבהיר שלא כל מחקר אתנוגרפי על הקהילה הלהט"בית הוא "השתתפות באורגיה".

התובע הסביר כי המאמר עוסק במיניות ובניתוח יחסים חברתיים במרחב של מועדון לילה בו מבלים במשותף גברים (הומואים והטרוסקסואלים), נשים (לסביות והטרוסקסואליות) ונשים טרסג'נדריות.

הנתבעת מצידה טענה כי הדעה היחידה שפרסמה היתה כי מדברים שהתובע עצמו כתב במאמרו, ניתן להבין שאת מחקריו הוא כותב על סמך מראה עיניים, מחקר אקטיבי, מחקר משתתף - כלומר נוכחות באורגיות בעיר תל אביב. היא הוסיפה שעומדות לה הגנות "אמת דיברתי" ותום הלב. 

מתודולוגיה מקובלת

"בחינת דבריה של הנתבעת לאור הוראות החוק והעקרונות שנקבעו בפסיקה, מביאה למסקנה כי הצגתו של התובע כמי שהולך לאורגיות בתל אביב ואז כותב עליהן מחקרים, מהווה לשון הרע", כתבה השופטת דלית ורד מבית משפט השלום בתל אביב. 

היא ציינה שהקורא הסביר עלול להאמין שמחקרו של התובע העוסק במרחבים קווירים, אינו מחקר אקדמאי העומד באמות המידה המקצועיות המקובלות, אלא הוא תוצאה של השתתפות באורגיות.

השופטת הדגישה שהמאמר המדובר יצא לאור בשנת 2014 באחד מכתבי העת היוקרתיים והחשובים בתחום הגיאוגרפיה חברתית-תרבותית. כמו כן, התובע הסביר שלצורך איסוף המידע לכתיבת המאמר, השתמש במתודולוגיות מקובלות של שיטות מחקר כגון 'מחקר משתתף' ו'תצפיות משתתפות', שמשמעותן היא, שהחוקר נמצא במקום בו מתרחשת התופעה הנחקרת ולומד אותה באופן ישיר ככל הניתן.

השופטת דחתה את טענת הנתבעת לתחולת הגנת "אמת דיברתי" תוך שציינה שהנתבעת אישרה שהמאמר אינו עוסק באורגיות. בנוסף, העובדה שהמאמר עוסק בהומואים או טרנסיות אינה מלמדת כי הוא לא נשען על בסיס מחקרי אקדמי מקובל. גם הגנת תום הלב נדחתה והשופטת כתבה שהנתבעת לא עשתה ניסיון לברר אם הדברים נכונים ובכל מקרה הפרסומים המכפישים חרגו מהסביר. 

בסיכומו של דבר חייבה השופטת את הנתבעת לפצות את התובע בסך של 12,000 שקל בתוספת הוצאות בסך 6,000 שקל. 

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין 

* עו״ד עזרא גולדמן עוסק בלשון הרע

** הכותב לא ייצג בתיק

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.