הבן גר במשק עם משפחתו מאז שנת 2000. במהלך השנים היחסים התדרדרו עד כדי נתק. הוא טען כי מונה כ״בן ממשיך״ אך בית המשפט הורה לו להתפנות ולשלם להורים דמי שימוש של כ-173,000 שקל
בבית המשפט למשפחה בראשון לציון התקבלה לאחרונה תביעה שהגישו הורים נגד בנם. התובעים דרשו להורות לנתבע לפנות את הנחלה ולשלם להם דמי שימוש ראויים, וכן להצהיר כי בן אחר שלהם הוא הבן הממשיך. הנתבע טען כי כל הזכויות בנחלה הועברו אליו ללא תנאי עוד בשנת 1993. השופטת מיכל ברדנשטיין דחתה את עמדתו וקבעה שאף אם הזכויות הועברו אליו במתנה, ההורים היו רשאים לחזור בהם לנוכח התנהגותו כלפיהם.
להורים נחלה בשטח של 3,029 מ״ר באחד המושבים בארץ. במשק שני מבני מגורים. במבנה הדרומי גרים ההורים ובמבנה הצפוני, לו קיר משותף עם בית ההורים, גר הנתבע אשתו וילדיו.
ב-1993, כשהנתבע היה חייל משוחרר, הודיעו ההורים לועד המושב במכתב קצר כי הוא ״בן ממשיך״ במשק. כפועל יוצא מכך, הנתבע נרשם כחבר באגודה השיתופית.
לטענת ההורים, מגוריו של הנתבע בבית נועדו מלכתחילה לתקופה קצרה שהוארכה עד 2006 אך אז הם ביקשו ממנו לעזוב את המשק.
הם הוסיפו כי ב-2013 העבירו את הזכויות בנחלה לבנם השני במתנה אך הרישום לא הושלם בין היתר כי האגודה השיתופית מסרבת לרשום את הבן הנוסף כחבר, לנוכח חברותו של הנתבע.
לגרסתם, רישום הנתבע כבן ממשיך באגודה נעשה על רקע תכנית הרחבה של הנחלות במושב שעלתה על הפרק באותו זמן. הם רצו לסייע לו בפתרון מגורים הולם אך התנאי היה שתכנית ההרחבה תצא לפועל. התוכנית בסופו של דבר לא התממשה ולכן יש לבטל את המינוי.
הם הוסיפו כי התנהגותו של הנתבע כלפיהם התדרדרה והוא לא אחת סילק אותם מביתו וניתק מגע בינם לבין ילדיו, נכדיהם. כמו כן לדבריהם, הם זקוקים לבית הצפוני שכן הוא בנוי כמפלס אחד מה שיקל עליהם עם התבגרותם.
הנתבע טען מנגד כי כל הזכויות בנחלה הועברו אליו ללא תנאי שעה שהמושב התבקש על ידי ההורים לרשום אותו כבן ממשיך. הוא הכחיש שהתנהגותו כלפי ההורים הייתה מחפירה וטען כי הם אלה שלא כיבדו אותו ואת משפחתו.
לא סייע במשק
השופטת מיכל ברדנשטיין קיבלה את גרסת ההורים שלפיה מינוי הנתבע כבן ממשיך נעשה בתנאי שתכנית ההרחבה תצא לפועל, מה שלא קרה. בנסיבות אלה היא קבעה שאין להסכם תוקף.
בכל מקרה לדבריה, מוסד הבן הממשיך אינו קיים במושב כך שיש להכריע לפי דיני החוזים והמתנה. לקביעתה, גם אם מדובר במתנה שהעניקו ההורים לנתבע, היא לא הסתיימה ברישום והם היו רשאים לחזור בהם ממנה.
זאת ועוד, הוכח כי התנהגותו של הבן כלפי ההורים הייתה מחפירה וגם מסיבה זו הם רשאים לחזור בהם. כך למשל, הבן ניתק את הקשרים עם הוריו ולא סייע כלל במשק.
בנסיבות אלה הצהירה השופטת כי ההורים רשאים לעשות בנחלה כרצונם ובכלל זה להעביר את הזכויות במתנה לאחיו של הנתבע.
עוד קבעה השופטת כי על הנתבע להתפנות מהבית בתוך 90 יום ולשלם להורים דמי שימוש של 5,000 שקל לחודש החל ממאי 2018, המועד בו דרשו ממנו ההורים באופן ברור לעזוב, ועד ליום בו יתפנה בפועל.
לא ניתן צו להוצאות
- ב״כ התובעים: עו"ד דניאל מקליס
- ב״כ הנתבע: עו"ד ציון משה, עו"ד עדן מושייב
עו״ד אלון גולדברג
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.